 |
אני חושב שמדובר בחוסר הבנה. לפחות לענ"ד אני משתדל די הרבה לדייק דבריי ובכל זאת אי אפשר לדייק בלי סוף.
בתגובתי, 'הנבחרים שלנו' התייחס לגנץ ואייזנקוט ולא להנהגת המדינה בכלל שנבחרה ע"י מישהו אחר. כוונת הדברים היתה לומר שאם אנו (מתנגדי ה-64) מגלים כל כך מעט אמון באלטרנטיבה שאנו מציעים, איך ישתכנעו אחרים לתמוך בה?
ובראיה רחבה יותר אומר, שרבים יותר אפילו ממה שחשבתי יצטרכו להתפכח מסיסמת ה"ביחד ננצח" שמאחריה מסתתרים אלו הרוצים לערב אותנו במחדליהם ובאחריות לתוצאות מעשיהם. היחד כבר לא קיים הרבה זמן וכל תחושת הביחד המזוייפת שמקדמים בחסות המלחמה הכושלת אינה אלא תחושת ביחד של נוסעי אוטובוס שנקלעו לאותה נסיעה.
ערוץ הפראבדה מקפיד להוכיח זאת סמלית באמצעות הלוגו "ביחד ננצח", כאשר בצמוד מהבהב "בשם ה"', הבא מיד כדי להזכיר על איזה יחד מדובר.
הישראלים שבורים לשני חצאים שביניהם פזורים שבבים מן השבר, המוכיחים עד כמה השבר שלם ולא להיפך. כקאטו הזקן, אזכיר שכבר תקופה ארוכה ובאופן שיטתי, אני מקפיד לומר אוייבים ולא יריבים (או בלשון אורי זוהר המחדד " אוייבים קטנים מוקפים במדינה").
אפשר לדבר על הקמת גשרים ואפילו על רעיונות לאיחוי הקרע, אבל נתניהו ופמלייתו חדלו להיות "נבחרינו" ביום שבו קברו את ה"אנחנו" והמירו אותו בשבטיות של "אנחנו והם".
מי שנמנע בעבר, בשם האחדות הלאומית, מלהתעמת עם תעמולה מפלגת והסתה מופרכת, אוכל כעת את הפרי הבאוש של אחדות מזוייפת, שאינה אלא רוח רפאים של מה שהיה ואיננו עוד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש