|
||||
|
||||
אין ספק שעמדת מערכת המשפט היא שצריכה לקבוע גם בנושא זה (: |
|
||||
|
||||
שינוי אחוז החסימה הוא בשינוי של חוק יסוד- הכנסת. אם שינוי החוק פוגע באופן לא מידתי בזכויות יסוד כמו הזכות לבחור ולהבחר למי אתה רוצה שתהיה הביקורת על כך? לכנסת עצמה שנבחרה על פי החוק הפגום? |
|
||||
|
||||
אולי זו עוד דוגמה לכך שחוק יסוד צריך להשתנות רק ברוב מיוחס ולא לפי גחמה של קואליציה כזו או אחרת. זה היה נושא שיחה בוער, פעם, לפני יותר מחצי שנה. |
|
||||
|
||||
כן, אולי הדוגמה הטובה ביותר. שהרי מה מונע מרוב רגיל לשנות את אחוז החסימה לאיזשהו sweet spot שיפגע במתחריו יותר מכל. ואולי זו גם הדוגמה הטובה ביותר לביקורת השיפוטית גם על חקיקה. לדעתי חוק שמעלה את אחוז החסימה ל 20% כמו בטורקיה למשל, מסביר יותר טוב מאשר חוק "להרוג את כל הג'ינג'ים" המפורסם. |
|
||||
|
||||
מתקן טעות שלי- שינוי אחוז החסימה הוא בתיקון חוק הבחירות לכנסת שנסמך אמנם על הוראות חוק יסוד הכנסת אבל הוא זה שקובע את סדרי הבחירות כולל אחוז החסימה. עם זאת יש לציין שהתיקון לחוק התבצע ברוב של יותר מ 60 תומכים בכל שלוש הקריאות. מטרתו המוצהרת של התיקון לחוק היתה הגברת המשילות, קרי- שיפור הפוטנציאל להקים קואליציה יציבה. במציאות לא הוגשמה המטרה הזו, ומאז התיקון ראינו קואליציות קמות נופלות במהירות מסחררת. המחיר של התיקון הוא בכך שיותר קולות נזרקים לפח, ועקרון הייצוג, עקרון יסודי מאין כמוהו, נפגע. התקווה של המחוקקים היתה שהציבור "ילמד" ועם הזמן פחות קולות ייזרקו לפח אבל הנתונים במאמר מראים בדיוק ההיפך. יותר מכך- זהות הקואליציה נקבעה יותר מפעם אחת על פי מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה (פעם מימין ופעם או פעמיים משמאל). כלומר שרצון הבוחר עוות לגמרי על ידי אחוז החסימה. גם בתאוריה (ערך בנזף) וגם במעשה (תוחלת חיי הקואליציה) ראינו שמטרת התיקון לחוק לא הושגה, ולעומת זאת התקווה למחיר הולך יורד בגלל איזו עקומת למידה של הציבור התבדתה לחלוטין |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |