בתשובה להפונז, 17/04/24 20:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכל מגדלי הקלפים שאנו מקימים ומפילים כאן, נראה שחסרה לנו ידיעה אחת (שאיילנד אולי יודע). מצד שני יש ידיעה שאנו יודעים בודאות. אנו לא יודעים אם ישראל יכולה לבדה באמצעות מהלך צבאי לפגוע בצורה משמעותית בפרוייקט הגרעיני האיראני. לפי כיוון הדברים של איילנד, יכול להיות שהוא יודע שהתשובה היא לא. מצד שני, בדיוק כפי שתיארת אנו יודעים בודאות שהממשלה הזו לא הצליחה ליזום ולהוציא לפועל אפילו מהלך מדיני, לא צבאי, אחד, שיצר תנאים טובים יותר למהלכים הצבאיים שלנו, או אפילו יצר הבנה ונכונות לקבל אותם, אצל בני ברית פוטנציאליים. צה"ל כשל בהרבה יותר מובנים ומהלכים ממה שמקובל לחשוב. בהכללה גסה הייתי מדבר על ציון בין מספיק בקושי לבלתי מספיק. נתניהו ושותפיו עושים ככל יכולתם כדי לגלגל את האחריות לסטאטוס הגרוע של ישראל, על הצבא ובפרט הקצונה הבכירה. ההתלהבות והעקביות שבה הם עוסקים במהלך הפטריוטי הזה, נובעת גם מן הצורך לטשטש את העובדה שהם עצמם לא הועילו בדבר, בלשון המעטה. אם אני מבין את איילנד נכון, אז מה שהוא מנסה להגיד הוא שחזרנו שוב לעמדת המוצא: המהלך הסביר היחיד שעומד לנו הוא שוב הניסיון למוטט את המשטר האיראני מבחוץ באמצעות סנקציות כלכליות. זה לא נשמע מאד מבטיח, אבל זה מה שיש. אעיר כאן עוד הערה בעניין אחר: הסירוב של הדמוקרטיות המערביות להכנס לסכסוך צבאי מלא וממושך עם איראן, אינו תוצאה של מנהיגים חלשים ותבוסתנים. הוא ביטוי אמיתי של הרצון העקבי והחד-משמעי של בוחריהם. הדרך היחידה לגרום לארה"ב לפלוש לאיראן היא אם איראן עצמה, תגרום לה לעשות זאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק שאלה: עכשיו כשאיראן ורוסיה הולכות יד ביד ואיראן היא ממש ספקית נשק (קטנה) של הרוסים והרוסים אפילו מזמינים חותים וחמסניקים לשיחות Sync. למה עדיין מיחסים כל כך הרבה חשיבות לתוכנית הגרעין האיראנית כאילו התסריט היחידי שיכול להוביל לכך שלאיראנים יהיה ראש נפץ או אפילו סתם איזו פצצה מלוכלכת הוא התסריט בו הם ממציאים את הגלגל הגרעיני בכוחות עצמם? נכון שה-1NPT זה משהו שקיים בעולם, אבל בסופו של יום זה סתם איזה נייר מהמאה הקודמת והזמנים היום הם חדשים ומן הסוג המעניין. ___________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהנקודה שלי זה שמעבר לכשלונות או הצלחות צבאיים, נצחון במלחמה תלוי אפילו יותר במהלכים המדיניים שממשיכים אותה. ובזה הממשלה הזו אפילו יותר גרועה מאשר במישור הצבאי - וראה המלחמה בעזה שגם השגיה הטקטיים המשמעותיים מתמסמסים (שלא לומר נרמסים) ברגל גסה על ידי ממשלה עם מדיניות רעילה וכושלת ששיקולי בן גביר יותר חשובים לה ממצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. ראה אפילו את מתקפת הטילים מאיראן - ההצלחה הטכנולוגית-צבאית בעצירתה היא מרשימה, אבל עצם זה שהגענו למצב שאיראן משגרת עלינו מאות טילים בליסטיים כשאנחנו עסוקים בלחימה בדרום ובצפון זה כשלון ברמה המדינית אסטרטגית. היחידים שחושבים שזה צעד מבורך הם עמית סגל, סמוטריץ' ובן גביר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |