בתשובה לאריק, 14/04/24 11:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עוד מוקדם לקבוע, אך נראה שאמנם טקטית ישראל יצאה כשידה על העליונה, אך אסטרטגית ישראל הפסידה ואיראן ניצחה. או בקיצור, צהלות השמחה ודברי השבח שאתה מחלק לממשלה אכן הולמות את הכותרת שבחרת. אירן תקפה את ישראל בצורה גלויה ומתריסה, ישירות מתוך שטחה, במתקפה גדולה משמעותית. היא עשתה זאת בתגובה על מתקפה ישראלית מצומצמת ושגרתית בשטח צד ג' ובמסגרת מלחמת הפרוקסי ששתיהן מנהלות כבר עשורים. מדובר בתגובה לא פרופורציונלית בעליל, והשארתה ללא תגובה משנה את כללי המשחק לרעת ישראל באופן ניכר: מעתה והלאה ישראל תאלץ לפעול בזירת מלחמת הפרוקסי עם ידיים קשורות מאחורי הגב בשל החשש לתגובה נוספת מהסוג הזה. הרי ישראל יודעת שאיראן יודעת שישראל יודעת (וכן הלאה) שתגובה מהסוג הזה (קרי: מתקפה רחבה וגלויה על העורף הישראלי) היא תגובה ריאלית של איראן. לכן ישראל, בתאוריה, חייבת להגיב על מתקפה כזו באופן באופן הולם וכואב, כדי שאיראן תדע שישראל יודעת שאיראן יודעת (וכן הלאה) שתגובה כזו אינה על השולחן כדפ"א מבחינת איראן. אלא שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להגיב באופן הולם ומכאיב, בשל הבור הדיפלומטי והגיאופליטי שהממשלה הנוראית שלנו כרתה, וקפצה ראש לתוכו. אין לנו אשראי בינלאומי, לא דיפלומטי, לא מדיני ולא ציבורי, לפעולה כזו. איראן מן הסתם יודעת זאת, וניצלה יפה מאד את המצב לטובתה. צעד מבריק מבחינתה, וזה מה שעומד מאחורי תגובתה. כעת ישראל במלכוד. או שהיא תנסה להגיב באופן הולם ומכאיב, וכנראה רק תעמיק את הבור בו היא מצויה עוד יותר. או שהיא תבליג, ותספוג את עמדת הנחיתות החדשה שלה במלחמת הפרוקסי שהיא מנהלת עם איראן. אני לא יודע מה יותר גרוע, ומתאר לעצמי שזה גם לא משנה - כי שיקולי קבינט המלחמה המזהיר שלנו כלל לא מתחשבים באסטרטגיה גדולה אלא רק בפוליטיקה קטנה. השאלה היא מה טוב יותר לביבי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל די סינדלה את עצמה כשהכריזה שהתגובה תהיה פרופורציונלית לנזק ולא לכוונות. אפשר, אולי, להפוך את הלימון הזה ללימונדה אם בתגובה נשגר (ונודיע על כך בפומבי) כטב"מ אחד עם 100 גרם חומר נפץ שיתפוצץ על גג הפרלמנט בטהרן בלי לגרום שום נזק של ממש, ונכריז שזאת בדיוק התגובה ההולמת את הנזק שנגרם לנו. זה יהיה, כמובן, כטב"ם חמקן מזכוכית שקופה כך שלא יוכלו ליירט אותו בדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, איפה הראש שלך. ברור שהתגובה ההולמת תגיע באירוויזיון. הייתי מפרט עוד אבל אני לא רוצה לקלקל לאיראנים את הפתעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כוסס ציפורניים בציפיה מתוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הללויה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ראיתי הכרזה כזו, יש לך קישור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מוצא קישור, אבל עכש''ז אמרו את זה כמה פעמים בטלוויזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת - התיאור שלך נראה קרוב באופן מרשים מאד למה ש(כנראה)אירע במציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. מלחמת הפרוקסי היא בדיוק המצב שרצינו להיחלץ ממנו, והצלחנו. רצינו- כי אי אפשר ש 120,000 טילים יאיימו על העורף שלנו (איום שסופו להתממש) בלי שנוכל להגיב כלפי השולח. מלחמת הפרוקסי היא תמיד לרעתנו. נהרוג את חמאס במחיר כבד ונקבל את חיזבאללה לבנון. נהרוג אותו במחיר עוד יותר כבד ונקבל את חיזבאללה סוריה. הצלחנו - בזכות המתקפה הישירה משטח איראן עלינו. ההודעה על תגובה מידתית לא מסנדלת אותנו כפי שההודעה על תגובה מידתית לא סינדלה את איראן. תמיד נוכל לעשות שרירים אם זה יועיל לנו, והאיראנים יודעים. בעצם כל המזרח התיכון יודע. לגבי המשפט האחרון- מה שטוב לביבי זה לחזור לתפקיד הפרוטקטור אוף איזראל, ובאופן פלאי זה מתכתב נהדר עם האינטרסים של המדינה. בן גביר וסמוטריץ' חוזרים לממדים הטבעיים שלהם, שיתוף פעולה עם המערב נגד איראן, גנץ חייב להשאר בממשלה. איכשהו כל הכוכבים הסתדרו. אני חייב להוריד את הכובע בפני הלהטוטן שהצליח לשמור על כל הכדורים באוויר. אם הוא יצליח לגייס קואליציה פעילה נגד איראן, שתצליח איכשהו למוטט את משטר האייתולות, זה יהיה הדבר הגדול ביותר שנעשה כאן מאז השלום עם מצרים, ויבטיח לנצח את מקומו בהיסטוריה כמנהיג גדול. הרבה אם, אבל האיש כישרוני ללא ספק, ואם זה האינטרס העליון שלו זה עוד יכול לקרות. אני לא יודע מאיפה קפצה עלי האופוריה הזאת, אבל המתקפה האיראנית שחררה את כל הקפיצים הדרוכים במזרח התיכון והכל נהיה יותר בהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחנו להחלץ מזירות הפרוקסי? חיזבאללה התאיין? החות'ים נעלמו? סוריה כבר לא חולקת איתנו גבול? זה נכון שאף הודעה עוד לא מסנדלת אותנו כרגע, ויש לישראל עוד זמן להגיב. אלא שלא נראה שאנחנו הולכים להגיב באופן מידתי. ובהעדר תגובה מידתית, נוצר שיווי משקל חדש בזירות הפרוקסי (שאתה טוען שנעלמו לפתע?), והוא רע בהרבה מהקודם מבחינת ישראל (גם מבלי שדבר ישתנה ביכולתיה). ואם ישראל בכל זאת תגיב באופן מידתי, בסיטואציה הנוכחית (שהיא מעשה ידיה של הממשלה וציבור בוחריה) כלל לא בטוח שזו תגובה שתשתלם גם לאור הריקושטים הבינלאומיים שיגיעו בעקבותיה. בקיצור, הקריאה שלך שונה ב-180 מעלות משלי. לא נותר לי אלא לאחל לך בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שהתקיפה הישירה האיראנית הסירה את המסווה וזו אינה מלחמת פרוקסי עוד. נכון שמצבת הטילים של חיזבאללה לא השתנתה אבל עכשיו אנחנו (ובעלות בריתנו!) יכולים להגיב ישירות נגד האיראנים כאשר הפרוקסים שלהם תוקפים אותנו, וזה הוציא הרבה מאוד מהעוקץ של מלחמת פרוקסי. אני חושב שהצלחנו, ולא משנה אם במזל או בכוונה תחילה, להתחיל לפוצץ את הפרונקל הכי גדול במזרח התיכון. כמובן שזה יהיה כואב, וכמובן שהכי חשוב זה לחטא ולחבוש אחר כך כדי שהזיהום לא יפתח נמק והלך על כל האזור, אבל להשאר עם פרונקל הולך וגדל זו אפשרות גרועה יותר. אני מאחל הצלחה לראש הממשלה. זו ההזדמנות שלו להיות הצ'רצ'יל שהוא כל כך רצה להיות. בחלום באספמיה שלי הוא מעיף עכשיו את בן גביר וסמוטריץ' מהממשלה ומכניס במקומם את לפיד. מקבל תשואות מהעולם המערבי ודוחף קואליציה בינלאומית שתטפל באיראנים עד היסוד. כן, זאת כנראה אותה מלח"ע שאתה או אביב או שניכם (סליחה פעם נוספת) דיברת עליה. כשילך על האיראנים הבעיה של עזה תהיה הרבה יותר קלה לטיפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים נראה שישראל לא הולכת להגיב ישירות נגד האיראנים כשאלה תוקפים אותה בעצמם ומשטחם (ובעוצמה, ובכוונה רבה לפגוע). אז בתגובה לפצמ"ר מלבנון על סאסא היא תעשה זאת? ביבי = בן-גביר = סמוטריץ'. הם לא מפריעים לו. הם שותפים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הימין המשיחי מאמין בכנות בצדקת הדרך שלו. לא ברמה המוסרית אלא ברמה הפרקטית - סמוטריץ ובן גביר מאמינים שאם ישראל תתנהל כראות עיניהם1, אלוהים יגרום לישראל לנצח. לכן הם דוחפים למחיקת ישובים לפסטינים ביו"ש, גירוש עזתים ומלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה ואיראן. מבחינתם ישראל תנצח במלחמה כזאת כמו שמבחינתך אם תעזוב כדור באוויר הוא יפול לקרקע. נתניהו, מנגד, רוצה להיות ראש ממשלה. מידת האכפתיות שלו ממצב המדינה נגזרת אך ורק מהשאלה אם זה מעלה או מקטין את הסיכוי שהוא יהיה ראש ממשלה. אם נתניהו יחשוב שהקמת קואליציה עם לפיד יגדיל את הסיכוי שלו להידבק לכיסא ראש הממשלה, הוא יעשה את זה. הבעיה היא שמדובר בתסריט לא סביר בעליל כי, כפי שנתניהו בעצמו כנראה אמר, אם הוא יעיף את הימין המשיחי עכשיו, לא תהיה לו קואליציה אחרי שהמלחמה תסתיים. התלכדות האינטרסים היא בהמשך הלחימה. התפלגות האינטרסים היא במידת העוצמה שלה. זאת הסיבה שנתניהו מידר את סמוטריץ ובן גביר מקבינט המלחמה, וזאת לדעתי גם הסיבה שגנץ ואייזנקוט הסכימו להיכנס לממשלה - הם הבינו שבלעדיהם התאבון של הימין המשיחי יגבר, ונתניהו עלול לגרור את ישראל למלחמה כוללת כדי לנטרל את האיום לממשלה שלו. ____________ 1 דילגתי על כמה שלבים של הצדקה דתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ביננו וויכוח עקרוני. אם נכנסים לרזולוציות כאלו, ההבדלים בין סמוטריץ ובן-גביר גדולים כמו ההבדלים בין כל אחד מהם לביבי, אבל אני לא חושב שכניסה לנארטיבים כאלו רלוונטית. הנקודה המרכזית היא שביבי אינו מעין ''מבוגר אחראי'' שבטעות נקלע לקואליציה מסוכנת של ליצנים, עושה כמיטב יכולתו לשמור על ישראל מפניה, ומחכה בקוצר רוח להזדמנות לחבור לשותפים שפויים יותר. לא. הוא הליצן הראשי בכבודו ובעצמו שמוביל את הקואליציה המסוכנת הזו בהתאם לרעיונותיו ורצונותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסריט אפשרי נוסף / ספקולציה - יש סיכוי שאולי ממשל ביידן יסכים לזרוק חצי עצם לממשלת ישראל כדי שזו תסכים להמנע לפעול עכשיו צבאית ישירות מול איראן. אולי ממשל ביידן יסכים לתת אור חצי ירוק לפעולה ברפיח (אישור לא רשמי שישראל תפעל ברפיח, אבל עם הכנה מראש שארה״ב לא לוקחת שום אחריות ואף תמשיך לגנות את הפגיעה הצפויה מראש בבלתי מעורבים). כבר יש רמזים בתקשורת שצה״ל חוזר לגייס מילואים למען פעילות בעזה. אם זה המצב, אנחנו צפויים לראות פעולה ברפיח, עסקים כרגיל מול חיזבאללה ושום פעולה ישירה מול האיראנים בזמן הקרוב. לא אומר שזה מה שקורה אלא רק שאולי. ________________ זה היה אני שדיבר על ה-WWIII, אבל עמדתי היתה שלא קשור לביצה המקומית שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא הייתי רוצה שזה יהיה הסוג של שיתוף הפעולה עם בעלת בריתנו הגדולה. אם ביבי אומר לביידן- זרוק לי עצם את רפיח כדי להפיס את דעתם של הכהניסטים בממשלה שלי, זה בסדר מצדי, אבל לא אם זה העניין עצמו. העניין עצמו חייב להיות איראן ואיך מפילים בה את שלטון האייאתולות, או למצער- איך דואגים שהיא לא תוכל להזיק לנו יותר מדי בדור הקרוב. לדוגמה הסכם שמוציא את הטילים של חיזבאללה מהאזור. גם מלחמת עולם זה פתרון עבורנו. איך לא קשור אלינו? האם איראן לא תהיה משתתפת מרכזית במלחמה כזו? ואז היריבות שלה יהיו בצד השני. הרמז היפה שקיבלנו הוא כשהסעודים והירדנים סייעו ביירוט המתקפה נגדנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היית רוצה, אבל אני לא חושב שהעולם מתנהל על פי מה שישראלים רוצים. אני באמת לא יודע מאיפה הבאת את זה שיש מישהו שעובד עכשיו בארה״ב על הפרויקט של הפלת שלטון האייתוללות באיראן. זו משאלת לב שלך או משהו שאתה מעריך שבאמת קורה? על בסיס מה אתה אומר את זה? (לפחות עפ״י הפרסומים הנגישים בעיתונות הזרה - משמאל, מרכז או ימין) המדיניות של ממשל ביידן במזה״ת היא ניסיון להנמיך את הלהבות בכל מחיר. הרפתקאות של הפלת משטרים זה לא באג׳נדה. בעיקר כי זאת שנת בחירות וממשל ביידן מעדיף קמפיין שעוסק בכלכלה. ״גם מלחמת עולם זה פתרון עבורנו.״ מלחמת עולם זה לא פתרון לבעיות שלך בחיים. אולי פתרון מהסוג הסופי. אני לא חושב שמלחמת עולם תסתיים כמלחמת עולם לייט. זה יהיה גיהנום עלי אדמות למליונים. איך ישראל תצא מזה בצד השני של התופת, רק אלוהים יודע (והוא אפילו לא קיים). אפשר לחזור לדבר על סתם מלחמות רגילות? הקור רוח הזה שבו אתה מכניס מלחמת עולם לסט השיקולים התועלתניים גורם לי קצת לאי נוחות. וב״לא קשור״ הכוונה שלי היתה ש״לא נובע״. ישראל תושפע ממלחמת עולם (כמו רוב העולם), אבל אני חושב שכזו מתפתחת בגלל הקרב על ערוצי הסחר ומשברים כמו סין-טאיוואן ורוסיה-אוקראינה-שאר-אירופה בלי קשר של סיבה-תוצאה של מה שישראל עושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה קורה בחדרי חדרים. יש לי רק משאלות לב. יש 120 אלף טילים על גבולנו הצפוני בידי ארגון דתי צבאי. מערכות ההגנה שלנו לא יוכלו לטפל בשמינית מזה. אפילו אם חיל האוויר יוריד שני שליש מהם עדיין יהיו אלפי נפילות בעורף שלנו (להשוואה- ב 1991 היו ארבעים ומשהו נפילות). כל תכנית להגנה על בטחון ישראל חייבת לכלול סילוק של הטילים האלה. הרי הם לא שם ליופי. אני לא יודע איזה לחץ צריך להפעיל על איראן כדי לסלק אותם. אני מקווה שמקבלי ההחלטות יודעים. אתה מדבר על מלחמת עולם בסבירות לא נמוכה, ואז לא רוצה להכניס אותה לשיקולים? נכון שאין מקום בחדר מרוב פילים. מה אני יכול לעשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מקווה שמקבלי ההחלטות יודעים." אני חושב שהם לא באמת יודעים. הם לכל היותר מאלתרים / מנחשים / מנסים. לא רק שהם מתנהלים תחת אילוצי חוסר הידע, למערכת הזאת נכנסים גם הרבה שיקולים ״זרים״/״לא ענייניים״ (מנקודת מבטך) כמו שנת בחירות בארה״ב, סקרי דעת קהל או אינטרסים כלכליים של פוליטיקאים מושחתים עד העצם1. ישראל אכן נמצאת במצב מאוד לא אידיאלי (בלשון המעטה) עקב מדיניות ״חגורת האש״ של איראן ובידודה של ישראל מבחינה דיפלומטית. אם ישראל רוצה להצליח להתמודד עם החלק הראשון, ישראל צריכה להשתפר בחלק השני. כדי להשתפר בחלק השני, ישראל לא צריכה לשפר את ה-״Hasbara״ כי לא שם הבעיה. הבעיה היא שישראל לא ממש יודעת להסביר אפילו לעצמה, מה לעזאזל היא רוצה. אז איך היא תצליח להסביר לאחרים? ״אתה מדבר על מלחמת עולם בסבירות לא נמוכה, ואז לא רוצה להכניס אותה לשיקולים?״ להכניס לשיקולים, כן. לטעון בביטחון, במן חצי משפט שכאילו מציין איזו עובדה, שמלחמת עולם תהיה פתרון או טובה לישראל, לא. זה נשמע לי מופרך שישראל ואזרחיה יצאו מורווחים מתסריטי כאוס שכאלה. __________________ 1 לדוגמה, ראה ערך השפעתם של הקטארים על מדיניות החוץ של מדינות המערב. מדינה עם משטר מתועב שכולם יודעים ומכירים טוב מאוד את ה-Double game שלו, אבל זורמים איתו בגלל הכסף שמגיע עם עסקאות השטן הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתחיל למכור שנהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להוציא קודם את הג'ירפות, שיהיה מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל אנחנו כבר בשלב אחר לגמרי משלב העצם או חצי העצם. בשלב הזה ביידן המיואש כבר הפסיק לפעול עם עצמות וגזרים והוא מחפש מקל מספיק גדול כדי להחזיר לתלם את הממשלה הישראלית, ומספיק קטן כדי שלא יעלים את המדינה לגמרי כי בכל זאת צריך את הקרייזי בננה'ז האלה עוד כמה רגעים במזה"ת (ואחרי שיחלפו כמה רגעים, מי יודע). מניחה שמאוחר יותר נדע סופית אם אכן לאמריקנים יש כל מיני שיטות סחיטה קולנועיות שחלק ממכריי מהרהרים בהם בתענוג, דברים כמו "אם לא תיסוגו מהכוונה להפציץ באיראן אנחנו נגיע לבית של ישראל כץ ונחרים את אוסף מחבטי הטניס של המאדר פ**ר"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ללכת כל כך רחוק - מספיק שהוא יאיים על הנתניהוז שהם וצאצאיהם לא יהיו מורשים להיכנס לארה''ב בעשור הקרוב, והם יתקפלו מול כל דרישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הכי טוב שיכול לקרות זה שהנתניהוז יעזבו את ישראל, ילכו לחיות באיזו וילה של איזה מאפיונר במיאמי ויעזבו אותנו סוף סוף בשקט. ואתה רוצה לקחת מאיתנו את הסיכוי שזה יקרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא רוצה, דיברנו על מה ביידן יכול לעשות בשביל האינטרסים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע. רק שששששש. לא לתת להם רעיונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר לפנטז, אז משני הצדדים: "בואו עכשיו לגור במיאמי; עוד חודש הדלת נסגרת ולא תוכלו להיכנס לארה"ב אף פעם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמריקנים ידועים בפנטזיות שלהם שהם על ה - High horse כאשר דנים על מי הוא זה שעושה הכי הרבה נזקים במזרח התיכון, למרות הרקורד המאוד מאוד מפוקפק שיש להם. קאובואים משוגעים שמטיפים מוסר על כל קפצון, אחרי שהם מפילים על מישהו איזה MOAB, זה לא סיפור חדש. אם ביידן המיואש רוצה שהבעיות במזרח התיכון יעלמו עבורו, כל שנשאר לו לעשות זה קצת להמתין. עוד כמה רגעים הוא עובר לעולם שכולו טוב ושאין בו בכלל מזרח תיכון עם קרייזי בננה׳ז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי ברקת!! אהלן וסהלן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו הלו :-) כייף לבקר, גם אם זה כרוך במטחי טילים. מָתַי שׁוּב נִפָּגֵשׁ פָּעַם? בְּמָטָר אוֹ בַחֲזִיז וָרָעַם? כְּשֹׁךְ הֲמֻלָּה וְשָׁאוֹן רָב, עִם גְּמַר-תְּבוּסָה וְנִצְחוֹן-קְרָב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו וואו, גם שייקספיר וגם טשרניחובסקי על הבוקר... את מכשפה א' ואני מכשפה ב', או ההיפך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי? כנראה כשיבואו ימים בסליחה ובחסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״מקורות מצריים אמרו היום (חמישי) לעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" הפרו קטארי היוצא לאור בלונדון, כי הממשל האמריקאי הסכים לתוכנית שישראל הציגה בעבר בנוגע למבצע ברפיח - בתמורה לאי ביצוע תקיפה רחבת היקף נגד איראן.״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות הוא מכיר באפשרות, גם אם לדעתו היא רחוקה. אחרי שנה וחצי שכאשר אני צופה קדימה אני לא רואה שום דבר חיובי פתאום נפתח חלון. אז אולי אני נאחז בקש, אבל קודם גם קש לא היה. גם אלו שכן מדברים על הפוטנציאל התיאורטי מתעלמים מהתמריץ העצום שיש לביבי לממש אותו. למדתי ממייקל ג'ורדן שמי שנחוש יותר מנצח. אז הסיכויים שאני נותן לתסריט האופטימי הזה להתממש הם יותר ממה שנראה על פניו. היידה ביבי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האופטימיות שלך מייאשת אותי יותר מטילים שנופלים לי על הראש :-) אתה לא נאחז בקש. הלוואי והיית נאחז בקש. ה״היידה ביבי״ שלך זה כמו אדם נחוש (אפילו יותר ממייקל גו׳רדון) שרוצה לנצח על ידי האחזות בכל הכוח במשקולת הבטון שזרקו אותה איתו אל תחתית האגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש! עשינו בום באיראן. הראנו להם מה זה! תוכנית הגרעין הגיעה אל סופה והמשטר שם מתפרק בכל רגע. נו, עדיין היידה ביבי? ישראל באמת פועלת על פי התקווה שלך שביבי הוא רב אמן אסטרטגי? הרי הממשלה הזאת יותר צפויה מתחזית מזג האוויר. ״למדתי ממייקל ג'ורדן שמי שנחוש יותר מנצח״ כדי לנצח כמו מייקל ג׳ורדן לא מספיק להיות נחוש כמו מייקל ג׳ורדן. צריך, למשל ולפחות, לשחק כדורסל ברמה קצת יותר גבוהה מקולג' צ'מפיון בפטיסט טייגרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לייצר קואליציה אפקטיבית חייבים לשמור על הגזרה חמה. אחרת זה לא יהיה בראש הערימה על השולחן של מקבלי ההחלטות. אני לא יודע אם נצליח ליצור ולקיים קואליציה אפקטיבית, זה לא קל ולא פשוט, אבל תקיפה מוגבלת באיראן היא לא צעד נגד המטרה הזו אלא צעד בכיוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אבל תקיפה מוגבלת באיראן היא לא צעד נגד המטרה הזו אלא צעד בכיוונה״ מה לגבי תקיפות (ברבים)? נניח שממשלת ישראל תחליט להמשיך בעוד ועוד תקיפות באיראן בימים הבאים, גם אז תמשיך לטעון שזה חלק מאותה אסטרטגיה ישראלית גאונית של יצירת קואליציה נגד איראן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני מנסה לשאול זה את זה: מה ממשלת ישראל צריכה לעשות ואיזו תוצאה תתרחש (נגיד בשבועות/חודשים הקרובים), כדי שתגיד ״וואללה, תקוותי נכזבה ולא נראה שמה שהממשלה הזאת עושה זה טוב לי או לישראל״? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא סובל את הממשלה הזו. אבל קיבלנו (או יצרנו) הזדמנות פז, אותו בלאנדר של איראן, ואני רוצה שהיא תנצל אותה. אז זו הממשלה שצריכה לנצל אותה, לא ממשלה אחרת שתקום בעוד חצי שנה או שנה. לכן אני מריע לראש הממשלה שינצל אותה. אין כרגע מישהו אחר שיעשה את זה במקומו, וזו ההזדמנות שלו לחפות על כל המעללים שלו ולצאת גדול בדפי ההיסטוריה. סה טו. היידה ביבי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״לכן אני מריע לראש הממשלה שינצל אותה.״ בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסח זאת כך: אתה לא חושב שזה לא רק אופטימי אלא ממש ממש מופרך ומנותק מהמציאות שהסיכוי לשינוי ממשל בישראל הוא קטן יותר מהסיכוי לשינוי משטר באירן? אני לא יודע אם ומתי משטר האייתולות באיראן יפול, אבל משאלת הלב שזה יקרה עכשיו או עד סיום הקדנציה הנוכחית בהובלת ביבי, זה פשוט מגוחך בעיני. נראה לפחות עוד כמה ממשלות בישראל, לפני שתראה איראן אחרת (גם אם נניח שזו המגמה שזו הנחה לא קטנה). אם נמשיך באנלוגיה לשח-מט: זה כמו ששחקן מתנהג בלהיטות יתר ויוצא למתקפה מהירה ובכל הכוח, רק כי הוא זיהה שהשחקן מולו ביצע בלאנדר. זה ההיפך ממה שצריך לעשות כדי לנצח משחק וגישה כזאת תוביל גם אותך לביצוע בלאנדר. זה שהשחקן מולו אתה משחק ביצע בלאנדר, זה לא אומר בהכרח שהופה יש לך פתאום איזה מט ב-X מהלכים. עם כל (החוסר) כבוד שיש לי לפעולה של האירנים, זו ממש לא פעולה שתביא להפלת משטר (בטח שלא בטווח הקצר). אלו משאלות לב ולא יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בלאנדר שחייבים להתחיל לנצל אותו עכשיו, לא בשנה הבאה. אולי המט לא יגיע השנה ולא בממשלה הנוכחית, אבל הנוכחית חייבת להתחיל את המהלך. בינתיים התקיפה באיראן היתה לדעתי עדיין מהלך בכיוון הנכון. וההוכחה הבלתי מסוייגת- בן גביר קרא לה "דרדלה". האם אני משוכנע שהממשלה הנוכחית תצליח לקדם קואליציה אפקטיבית נגד איראן? ממש לא. האם אני חושב שראש ממשלה אחר יצליח יותר? מע. האם אני חושב שקודם צריך להחליף את הממשלה ורק אז להמשיך מול איראן? בהחלט לא. לפיכך ובהתאם לזאת- היידה ביבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דיווח: ארה"ב צפויה להטיל סנקציות על יחידה בצה"ל - לראשונה אי פעם" עוד הישג תקדימי לרשימת ההישגים של ממשלת הדיפלומטיה המזהירה ויחסי החוץ של גדול המדינאים. היידה ביבי. הישראלים ממשיכים בלופ האינסופי אליו הם נכנסו. האלגוריתם שמגדיר לולאה אינסופית נכתב כבר בשמיני לאוקטובר בתגובה 762513. ״את המריבות הפנימיות נוכל להתחיל עוד כמה שבועות, שום דבר לא בוער.״ ישראל נכנסת למצב משברי בגלל ממשלה פח זבל. הטיעון אומר שאי אפשר להחליף ממשלה, גם אם היא פח זבל, בזמן משבר (כי ״זו לא השעה״ או שקר כלשהו בסגנון). הממשלה פח זבל מובילה את ישראל לתחתית חדשה ומחמירה את המצב. אך גם אחרי המשבר הנוסף והתחתית החדשה אי אפשר להחליף ממשלה פח זבל בזמן משבר כי זו לא השעה... וחוזר חלילה. שום דבר לא בוער. מה כבר בוער חוץ מהעתיד שלנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ביבי 1. זאת האימפריה האמריקאית. ישראל היא 'בעלת ברית וידידת העם האמריקאי' והסנאט מדגיש ומבהיר זאת כל פעם מחדש. גם יהודה הייתה 'בעלת ברית וידידת העם הרומאי' והסנאט הרומאי אישר זאת. הידידות באה לידי ביטוי בהתניה קבועה שהמנהיג הישראלי/יהודי מחויב לשמור על האינטרסים של האימפריה ולפצל את פניו כמו יאנוס - פנים לעבר (יהדותה ותרבותה) ופנים לעתיד (המערב). ------------ 1 בן ההיסטוריון 2 יודע מן הסתם שאימפריות יעדיפו בצוק העיתים נציגים ש'העם' הולך איתם. כמו אז, כן היום - הפרושים. 2 הורדוס המלך : האיש ופועלו. אברהם שליט. 'ידידי פרופ' ב.צ נתניהו וד"ר חיים בר דרומא קראו את כתב היד והעמידוני על כמה עניינים' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה השתנה? על איזה אינטרס של האימפריה האמריקאית ישראל שמרה, והחל מהחצי שנה האחרונה לא שומרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמירה על היציבות במזה"ת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברית וידידות ניתנים בתמורה לאינטרסים. המינימום הנדרש הוא 'שקט'. הסטת כוחות צבאיים והפעלת כוחות הגנה וחשיפתם ומענקים כספיים וצבאיים, הן בבחינת הפרת השקט והידידות מנקודת מבט 'אימפריאלית'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע חשבתי שהציטוט מראה שאולי אכן רודפים את משפחת נתניהו היסטורית. בעוד שד"ר חיים בר דרומא מופיע בשמו המלא,שמו הפרטי של פרופ' בן ציון נתניהו מקוצר לראשי תיבות. ההקדמה מופיעה ברשת ונראה שאיזכור השמות לא עיקבי. רוב האנשים מופיעים בשמם המלא מלבד ד"ר מישן, ד"ר אלעזר ל . נלקן וכמובן פרופי ב . צ . נתניהו. פרופ' נתניהו היחד שמתואר כידיד הכותב אז כנראה שאין פה זלזול מכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'בן-ציון' בזמנו היה שם נפוץ ורשמו גם כקיצור ב''צ או 'ב.צ'. 'בר-דרומא' לא שכיח והקיצור ב''ד לא יהיה מובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסות כלשהי על פרופ' שליט מנתניהו עצמו לא מצאתי בביוגרפיות 'ביבי' (ב.נתניהו) ו'נתניהו-ביוגרפיה'(ב.כספית), אבל כן יש התייחסות באתר משרד ראש הממשלה, מתוך 'הספד ראש הממשלה נתניהו לאביו, פרופ' בן-ציון נתניהו ז"ל' מ-2012 : 'לפעמים הייתי שומע אותך מדבר עם ידידך, פרופסור קלאוזנר 1 או עם ההיסטוריון, פרופסור אברהם שליט, בלשונכם המיוחדת: "אדוני ירצה שאסור לראותו? שמא אשלח לאדוני את כתב היד?". טוב, זה לא מפתיע אותי שהשתמשת בשפה הזאת, כי עוד בגיל 13 כששברת את ידך במשחק כדורגל, נשכבת על הארץ וגנחת: "הו ילדים, ילדים, מה גדול הכאב". (ומשליט לשליט 2) ---------------- 1 בביוגרפיה 'ביבי' ישנה התייחסות אישית של נתניהו לפרופ' קלאוזנר המנוח : 'בכל שבת היינו הולכים לביתו של קלוזנר, שחרט על משקוף דלתו את המילים "יהדות ואנושיות", שמו של אחד מספריו. בדרך לביתו היינו חוצים שדה סמוך ואוספים פרחים, שנהגנו להעניק לפרופסור בטקס קבוע. קלוזנר היה פותח עבורנו את הדלת — איש טוב לב, עדין, מזוקן וממושקף, בשנות השבעים המאוחרות לחייו, אלמן שחי בגפו. לא היו לו ילדים משלו, והוא תמיד קיבל את פנינו בחום'; 'שבת אחת, אחרי שיוני ענה כראוי על השאלה הקבועה, פנה אליי פתאום הפרופסור ושאל: "ומה איתך, בנימין ? לשם מה אתה באת הנה ?" הייתי בן שלוש, ומעולם לא נתקלתי בשאלה כזאת. הסתרתי את פניי בידיי במבוכה. חסר תשובה, שתקתי, וכמענה תחבתי יד לאחד מכיסיי והוצאתי ממנו כמה פרחים מעוכים. הגשתי אותם לפרופסור. קלוזנר חייך. קיבלנו את השוקולדים.' 'ביבי', (עמ' 16) 2 "ייתכן שזו ההזדמנות האחרונה שלנו לשחרר את שליט", אמרתי. "אני צריך להשיג אשראי ציבורי לפעולה באיראן. הדרך היחידה להשיג אותו במהירות היא להחזיר את שליט הביתה. אני שוקל לעשות זאת". "ראש הממשלה, זה מהלך שמנוגד לעקרונות שלך", אמר רון, שהכיר היטב את התנגדותי רבת השנים לעסקאות של שחרור מחבלים תמורת בני ערובה. "אני יודע", אמרתי, "אבל מנגד קיים הערך של החזרת חייל שבוי. חוץ מזה, אתה רואה דרך אחרת לגייס במהירות את התמיכה הציבורית שנזדקק לה למבצע נגד איראן?" "מה אם התמיכה הציבורית בעסקת שליט תתפוגג במהירות ?" שאל רון. "תצא קירח מכאן ומכאן — גם תיכנע לטרור וגם תיחלש מבחינה פוליטית". "זהו סיכון שפשוט אצטרך לקחת", עניתי. 'ביבי' (עמ' 431) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתייחס לציטוט בהערת הרגל השניה, לא נותר לי אלא לצטט את יענקל'ה רוטבליט היו לי פעם עקרונות מכרתי את כולם עסקה מוצלחת בשבילי טובה גם בשבילם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשבילם" - זה לא בשביל החטופים או האזרחים, נכון? כי זה לא עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את העקרונות הוא לא מכר לאזרחים אלא למי שנתן לו תמורה עבורם- בעלי הון ושותפים קואליציוניים. בקיצור- יס מיניסטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ''בשבילם'' זה ''בשביל העקרונות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זה המשתמע מהשיר המקורי, אבל אז זה נשאר בגדר התחכמות מילולית גרידא ('עקרונות' לא מרויחים או מפסידים מעסקאות בדיוק כמו ש'טיעון' לא נהנה מצ'יפס ושניצל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר מהתחכמות מילולית גרידא. שיר לא מחויב למה שאפשרי במציאות. לי זה ישר העלה בראש דימוי של צורך בשירותי רווחה שידאגו להרחיק עקרונות מבעליהם, אחרי שאלה עוברים סף מסוים של התעללות או הזנחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר לא מחויב לכלום, אבל כשאריק כאן מצטט אותו בהקשר רלוונטי לפתיל, לגיטימי להתייחס לציטוט בהקשר הזה ולא לתת הנחות לאבסטרקטיות הסטרילית של השיר המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו כתב ב-2021 1 את 'ביבי' כאוטו-ביוגרפיה עם נגיעות נרקיסיסטיות ברורות, אך מרוסנות וצופות פני 'עתיד'. לאחר ביצוע 'עיסקת שליט' הוא מצטט את דרמר : "טעיתי בהערכת ההשפעה הפוליטית של העסקה. הציבור לא ראה בזה עניין של שמאל או ימין אלא עניין של מנהיגות. ואתה הפגנת מנהיגות", אבל באותה נשימה הוא מבקש להטיל ספק בהימור 2 וכותב באותו עמוד ש'למרות השיפור הזמני במעמדי הציבורי, הייתי מודע היטב להשלכות ארוכות הטווח של עסקת שליט'. נתניהו הרי לא התכוון בסוף 21' שהשביעי לאוקטובר הן אותן 'השלכות ארוכות הטווח' שהוא מבקש להדגיש ב-2011. בניתוק מוחלט מאותו אירוע של ההשלכות ארוכות הטווח כפי שהוא כותב ב-21' הוא כן יודע לפחות ב-2014 על היתכנות 3 ה-07/10/23. קשה שלא להשתכנע שמישהו כאן הימר יותר ממה שהוא יכול היה להמר. -------------- 1 'בתודות' המסיימות את 'ביבי', נתניהו כותב ש'ספר זה נכתב בכתב ידי בתשעת החודשים לאחר שעזבתי את משרד ראש הממשלה ב- 2021'. 2 "מה אם התמיכה הציבורית בעסקת שליט תתפוגג במהירות ?.. תצא קירח מכאן ומכאן — גם תיכנע לטרור וגם תיחלש מבחינה פוליטית" >> "זהו סיכון שפשוט אצטרך לקחת" 3 "מהמודיעין למדנו שהוא חפר עשרות מנהרות טרור מתחת לגדר הגבול. הוא גם אימן כח מיוחד להגיח מן המנהרות ולהסתנן לשטחנו בהפתעה גמורה כדי לרצוח ולחטוף חיילים ואזרחים. למרות שנתקלנו בעבר במנהרות בודדות כמו זו ששימשה לחטיפת גלעד שליט, כאן כבר היה מדובר באיום בסדר גודל אחר, מלחמת מנהרות לכל דבר. חמאס התכוון להפתיע אותנו ולהחדיר לישראל בו-זמנית מאות מחבלים שייכנסו לגנים ולבתי-ספר, ירצחו ישראלים ויגררו איתם עשרות בני ערובה בחזרה לרצועה דרך המנהרות. אילו הצליחו בתוכניותיהם, התוצאה עלולה היתה להיות קטסטרופלית." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״שגריר גרמניה בישראל הגיש תלונה ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, זאת בשל הטענה להדלפת שיחתו עם שר החוץ הגרמני, כך דווח ב"בלומברג" הגרמני. כמו כן, אף נטען כי שר החוץ הגרמני נראה כעוס במיוחד בשל טענותיו להדלפה מתוך השיחה עם נתניהו, ואף כי הדבר עלול להשפיע לרעה על היחסים בין שתי המדינות.״ אני לא בטוח אם הניסיון של הממשלה פח הזאת הוא ניסיון (שהולך ונהיה כושל) ליצר קואליציה אפקטיבית נגד איראן או שזה ניסיון (שהולך ונהיה מוצלח) ליצר קואליציה אפקטיבית נגד ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשבראש סולם העדיפויות שלך שמירה על קואליציה פנימית ולא יצירת קואליציה חיצונית, לא פלא שאלה התוצאות המתבקשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה ומתוודה - הפתיל הזה של ״הפכתי לביביסט״1 בו פתח אריק (על זה שהוא ״ראה את האור״) הוא אחד הדברים הכי מיאשים והכי מבאסים שיצא לי לקרוא אי פעם באייל הקורא. סוג של קש ששבר את גבו של גמל ציוני מזדקן. תחושת הקבס שלי מהמחנה שלנו הגיעה לשיאים חדשים ואני מתחיל באמת להאמין שיש באמת מצב שמדינת ישראל היא מקרה אבוד ושצריך לחשוב ברצינות (ברמה הפרקטית) מתי להתחיל לארוז את המזוודות ולאיפה אני לוקח מהמקום הזה את עצמי ואת המשפחה שלי. האפשרות שלי לעשות זאת קיימת כבר כמה שנים, אבל אף פעם לא הרהרתי בזה ברצינות. אני גם תוהה אם זה שאני מתחיל לחשוב במושגים כאלה רק עכשיו - אולי זה כבר מאוחר מידי? הריפלקס הישראלי הזה להצטופף מאחורי גבו של מנהיג פח זבל כמו נתניהו ולהמשיך ליחס לו תכונות שאין לו (למרות הטראק רקורד הארוך והיותר גרוע מאשר עלוב שיש לאיש הנוראי הזה), בגלל איזו תחושה של חוסר ביטחון, משאלות לב ו/או אווירת ״שקט יורים״ כללית, הוא שלב אינפנטילי של החברה הישראלית. שלב שהיא יכולה רק או להשתחרר ממנו או למצוא את עצמה חיה תחת משטר בסגנון תורכיה של רג'פ טאיפ ארדואן. ציונות היתה רעיון עם נימוקים לא רעים במאות הקודמות. אבל אם זה מה שנהיה מהדבר הזה - פאק איט. I'm out. ________________ 1 ואני כן מבין שהאמירה היתה קצת (אבל לא ממש) ״Tongue in cheek״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב/מקווה/נאחז בקש באופטימיות, שדווקא הכשל המוטציוני-אנטי-דמוקרטי שבו אנחנו נמצאים, שבעטיו אותו בן אדם מתליח להיות בשלטון כמה עשורים, הוא מקור לתקווה. כי כשל כזה יכול להיות נקודתי, וניתן לתיקון. ראה גרמניה, למשל. הריפלקס הוא לכאורה של "ההמון" החופשי בדעותיו, אבל ההיסטוריה מראה עד כמה ההמון נתון להטיות שנקבעות על ידי אחרים. והשיטה הדמוקרטית, שאחד מעמודי התווך שלה הוא החלפת מנהיגים - בניגוד למלוכה ולדיקטטורה - אמורה לנטרל כשלים כאלה, ולא הצליחה כאן כי היא פגומה וצריכה תיקון חוקתי. אפילו באמריקה הגדולה והפגומה - מקסימום הנזק שיחולל טראמפ יהיה עוד 4 שנים בשלטון. וזהו. אם זה היה החוק אצלנו, נתניהו היה תולה את הנעליים ב-2013. כשילדים שמרגע שעמדו על דעתם ועד שהם כבר הורים נמצאים כל הזמן תחת שלטון יחיד, וגם עבור בוגרים יותר, זה מעוות את התפיסה הציבורית והפוליטית באופן מסוכן והרסני. זה והכשל החרדי שיש הזדמנות היסטורית לתקן אותו עכשיו. אם לא יתוקן, נגמר עלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. אין לי מה להוסיף. אולי סיכום של הפתיל בסגנון (ורמה) של בדיחת בזוקה: אופטימיסט, פסימיסט וריאליסט נכנסים לבאר. הריאליסט מושך בכתפיוֿ, מצביע על הכוס ואומר שהיא חצי ריקה וחצי מלאה. הפסימיסט מקטר שהיא חצי ריקה. האופטימיסט מאושר מזה שהכוס חצי מלאה. פורץ ויכוח סוער ואפילו עפים כמה כסאות. כעבור זמן הריאליסט עוצר את הויכוח, מצביע על הכוס שפתאום היא ריקה לחלוטין ומקריא פתק שהונח תחתיה. ״שתיתי את הבירה כשהייתם עסוקים בהשקפות העולם שלכם. תודה. על החתום - ביבי, אופורטוניסט״. אחרי רגע של שקט מביך, צועק האופטימיסט באושר ״וואו, הוא פשוט גאון. רק ביבי!״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קטע, עד הפסקה האחרונה הייתי בטוח שהאופטימיסט זה אני 🤦🏻♂️ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחת מראש שהבדיחה היא על חשבונך והופתעת שהיא לא. אופטימיסט אתה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> אפילו באמריקה הגדולה והפגומה - מקסימום הנזק שיחולל טראמפ יהיה עוד 4 שנים בשלטון. וזהו. אם הוא תופס את השלטון שוב בינואר, אין לו שום כוונה להתפנות אחרי 4 שנים (הוא אומר כבר שנים שהקדנציה הראשונה שלו לא נחשבת לצורך העניין). לא תהיינה עוד בחירות חופשיות, ואחריו השליטה תעבור בירושה לאחד הילדים או למישהו מהצד הפחות פלילי של הארגון. אבל אפילו קדנציה של 4 שנים תחולל נזק לטווח ארוך בהרבה: גם אם האלקטורט האמריקאי יאמר ב-2028 "בעצם עריצות זה רע ושלטון עצמי זה טוב", פוטין ושי לא יחזרו בהתנדבות לסטטוס קוו אנטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה רואה, ואריק אומר כאן שאני לא האופטימיסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ״דקל שמך״ מתאר תסריט יחסית אופטימי. אני בספק שהציוויליזציה, כפי שאנו מכירים אותה1, תשרוד את הקדנציה הבאה של טראמפ בבית הלבן. עם הכיוון שהעולם הולך אליו, להיות מודאג משיטת המשטר בארה״ב ב - 2028 זה לוקסוס. ___________ 1 And I feel fiiiiine...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי נחמד היה אם ליי מייג'ורס (85) היה נציג הרפובליקנים וויליאם שאטנר (93) נציג הדמוקרטים1 _____ 1 הלך עליהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומל ברוקס (97) כמתמודד עצמאי. (מדהים שהאיש הזה היה חייל במלחמת עולם שניה והוא עדיין מסתובב פה איתנו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני בדיוק להיפך, רואה בכך סיבה לייאוש. מחנה האופוזיציה נוטה לעשות לעצמו חיים קלים ומתמקד יותר מדי באישיות המרקיבה של המלך ובני ביתו. ה"שלום עכשיו" של הקפלניסטים הוא הפלת נתניהו. נפיל את נתניהו והגאולה כבר תגיע כמו דלי אחר החבל. לענ"ד הפינה של נתניהו (המורכבת ממקורבים אופורטוניסטים ונאמני בית"ר אשכנזיים ההולכים לאורם של אצ"ג, אחימאיר ואלדד האבא) היא הפינה המדולדלת אלקטורלית של ברית ארבע הפינות (ה-64). לראיה, אפילו אלו שכיהנו כשליחי הפינה הזאת במוסדות השלטון (הנסיכים), לאחר שפרשו ממשרותיהם, אינם תומכים בה יותר. אני חושש שברית ה-64 לא תתקשה למצוא "ישראלי" תורן (לא דתי, לא חרדי ולא מזרחי) שיכנס לנעליו של הנתניהו ויכהן בתור המשכוכית של המחנה. בסה"כ תפקידו של הנתניהו במכונת השלטון הוא להסתיר ולטשטש את האופי השבטי בעיקרו של הברית ולתת לה חזות של אלטרנטיבה ישראלית לגיטימית. משיחי הרפורמה בדמותם של לוין ורוטמן הרי מסתתרים בכל פינה. איני כופר בהצדקה ובצורך של הפלת נתניהו, אני רק חושש שאחרי מות הורדוס לא תבוא הגאולה אלא החורבן. גם למעשים טובים ואפילו חיוניים יש היבט הכרחי של עיתוי. תדחוף מהלך נדרש בעיתוי גרוע ויצא שכרך בהפסדך: אתה עלול להכשיל את המהלך גם לעתיד. אני חושב שהעיתוי הנוכחי של ההפגנות להפלת נתניהו היא דוגמה מובהקת. העניין הוא לא רק הפלת הביבי, אלא בעיקר מי יבוא במקומו. אתה לא צריך לדרוש את הפלת השלטון כאשר המחליפים המיועדים שלך הם ברגע זה חלק מן השלטון. התוצאה הצפוייה היא ברורה: כאוס, התפוררות של המשילות ואנדרלמוסיה של אופורטוניסטים ונוכלים. לטוב ולרע, אנו תלויים בהחלטתם של גנץ ואייזנקוט בשאלת העיתוי של פרישתם מן השלטון. להערכתי העיתוי הזה אינו רחוק. אם יכשלו הנ"ל וידבקו לקרנות המזבח של השלטון שהוגש להם על מגש הכסף של שעת החירום וממשלת האחדות הלאומית המזוייפת, כולנו נאלץ לשלם את המחיר. זו הדרך והמחיר של שלטון ע"י נבחרים. מי שהולך בדרך של שלטון ע"י הפגנות ומהומות בלתי פוסקות, סופו שרק יזרז את התמוטטות המבנה הדמוקרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאני רואה את זה, הפלת הממשלה הנוכחית היא צעד ראשון שאחריו רוב הסיכויים שלא תבוא ישועה, אבל אולי איכשהו אפשר לצייר תסריט קלוש שכן; בלי צעד כזה, הסיכויים עוד יותר קטנים. הוא גם צעד דחוף מאוד. אם כבר כן עושים שיקולי עיתוי, אז אני מניח שכדאי למחנה שנקרא לו "שמאל" (לצורך שרטוט קווים גסים) שבבחירות הבאות ביבי יעמוד בראש הליכוד והמחנה הנלווה לו, ולא מישהו אטרקטיבי יותר אלקטורלית (אני מניח; והמבחן הוא לא מי יותר פופולרי בכלל הציבור, אלא מי יותר פופולרי בקרב הקולות המתנדנדים) כמו יוסי כהן או גלנט. ולכן עדיף שהבחירות הבאות יקרו כמה שיותר בהקדם. אבל אני חושב שאין טעם לעשות שיקולים כאלה, נפילת הממשלה של ביבי (במהרה בימינו אמן, זה אכן נראה לי אופטימי כמו נבואות נחמה של דתיים) תטרוף יותר מדי קלפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ההפגנות הללו שאתה אוהב להשמיץ, היית נמצא כבר היום אחרי ביצוע המהלך של שינוי שיטת המשטר. אם היו נותנים לממשלה הזאת לבצע את מזימותיה באין מפריע, היית חי כבר היום במשטר כלאיים. אכן רצוי מבנה דמוקרטי יציב שבו אין הפגנות ומהומות בלתי פוסקות והאזרחים משחקים משחק דמוקרטי חסר אירועים מיוחדים עם ויכוחים פוליטיים על סדר עדיפויות, חקיקת מס והחלטות לגבי מדיניות חוץ ופנים. אך להאשים את ההפגנות נגד הממשלה הנוכחית בהתמוטטות המבנה הדמוקרטי, זה כמו להאשים מטריות בזה שיורד גשם. במילים אחרות: "הפוך גוטה. הפוך!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל לדייק בלשוני ואין ברצוני להסחף אחר הפרזות. אין לי שום כוונה להשמיץ את המפגינים ואני חש הזדהות עצומה איתם בכל מקרה. פשוט ברגע זה אני חושב שצריך לגלות עוד מעט סבלנות. אני מניח שגנץ ואייזנקוט מבינים ויודעים את המצב לא פחות מאיתנו. להערכתי מצב המלחמה בדעיכה. הגענו למבוי סתום והולכים לצורה כלשהי של חזרה להפסקת אש. ממשלת נתניהו שקבלה הזדמנות עצומה לא תשיג דבר. הם יטענו ובצדק שחלק הארי של הכישלון הוא בשל הכשלים של צה"ל, אבל הטיעון הזה הוא חרב פיפיות. ההפגנות היום נתמכות ע"י מיעוט קטן בזמן שבערך 70% מן הציבור מסתייג מממשלת נתניהו. זהו צירוף נסיבות לא טוב שבו ההפגנות גורמות בפועל לחיזוק התמיכה בממשלה. נכון שאני לא מתלהב מהפגנות בכלל או משלטון ההמון מכל כיוון. ויכלתי לנסח זאת בצורה יותר חריפה ולא עשיתי זאת. השמצה אין כאן בשום אופן. זוהי פשוט דעה אחרת. איני מגנה אף אדם שיצא להפגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול שלא לחשוב על השתתפותי בהפגנות ליל הדחת גלנט. הגלנט הזה הולך ונחשף כמעין סמיון בודיוני בנוסח ישראל, עם האיומים הנבובים שלו ועם עמוד השדרה שלו שנחשף בזמן ההצבעות על המהפיכה המשפטית. ולחשוב שזה האיש שעל מינויו כרמטכ''ל נפל אהוד ברק על חרבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליל גלנט היה לא "בשביל גלנט" אלא "נגד הדחת שר בטחון שאמר את האמת הבטחונית ךוחזה בדיוק את 7 באןקטובר בדיעבד) ופוטר כי הפריע לריסוק הדמוקרטיה". אולי כדאי להזכיר כאן, גם לגבי התגובה מעליך, שגלנט מתוקף תפקידו אמור לעוף לעזאזל אחרי כשל ה-7 באוקטובר, לא לחזור לניהול המדינה. גם הוא, ולא רק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
+1 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי גם בעניין זה איני יכול להסכים ב-100%. הכישלון הגדול של צה"ל אינו ב-7.10 אלא בכישלון לכבוש את רצועת עזה. מצד אחד הפתעות קורות והמודיעין יותר טועה מלא. צבאות אינם מתפקדים היטב כאשר הם מופתעים. מצד שני, לצה"ל היו הישגים מרשימים בעזה ולכישלון שם יש סיבות רבות וטובות. חלקן באשמת מדיניות הממשלה (גם חוסר מדיניות הוא מדיניות). בתמונה הגדולה של כישלון מדיני-צבאי כדאי שלא נפתח דיסוננס קוגניטיבי לגבי הכישלון של גלנט והרצי הלוי להשתלט על השטח. מאפיין בולט של הכישלון הוא חוסר ההצלחה לשחרר חטופים. רבים מאיתנו, כולל אני, האמנו בהצדקה של נוכחות צה"ל בתוך הרצועה. אם צה"ל נמצא שם, או לפחות יש לו נגישות לשטח ובכל זאת לא מצליח למצוא עשרות חטופים הנמצאים שם, זה במידה רבה, משמיט את ההצדקה לנוכחותו שם. ברור שהגורם המדיני נושא באחריות כוללת וגם ישירה, גם לכשל הזה, אבל אסור לשכוח שגם לצבא כגורם מקצועי, יש אחריות ישירה לתוצאות. אני עדיין חייב תשובה ליובל נוב בנוגע לשאלת הפיטורים של אנשי הצבא. אני חושב שכאן התשובה. מאחר והבעיה אינה ההפתעה או מחדל מקומי כלשהו, לצה"ל יש בעיות יסודיות, קשות מאד. בעיות אלו הופכות את צה"ל לצד היכולות המתוחכמות והעוצמה הרבה, גם למשענת קנה רצוץ, שיש לגלות הרבה זהירות בהפעלתו. במקרה זה פיטורים סיטונאיים של קצינים בכירים, לא רק שלא יועילו. הם יזיקו, מפני שהם יצרו מראית כוזבת של תיקון, כאשר הבעיות, יסודן אינו באדם כזה או אחר. אני רואה את סוגיית הפיטורים כעניין תדמיתי. יש אנשים,לא רבים, המייצגים תופעות ותהליכים לא טובים בצה"ל. את האנשים האלו יש להעביר מתפקידם, כדי להעביר מסר לכלל הצבא נגד התופעות האלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחריות של שר בטחון רחבה יותר מזו של צה''ל. ז''א שכשל של צה''ל הוא גם כשל של שר הבטחון, אבל יכולים להיות כשלים מעבר לצה''ל (מדיניים ושל זרועות מחוץ לצה''ל) שהם של שר הבטחון ולא של צה''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך צבא מקצועי יותר מצה״ל היה מצליח לכבוש את רצועת עזה בלי החלטה מדינית לכבוש את עזה? איך צבא יכול להפעיל ממשל צבאי על האוכלוסיה המקומית, כשההחלטה (או אי ההחלטה) של הדרג המדיני לא קובעת לצה״ל שזה מה שצריך לעשות? כדי להצביע על כשלון מקצועי של צה״ל, צריך להצביע על החלטה נכונה של הממשלה שצה״ל לא הצליח לממש (בעוד צבא מקצועי יותר היה מצליח במשימה). יש דוגמה קונקרטית להחלטה שכזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההתייחסות. אני סבור שצה"ל הוא צבא מקצועי ברמה מאד גבוהה ואיני יודע אם צבא אחר היה מצליח במקום בו נכשל צה"ל. כתבתי כבר שלכישלון של צה"ל יש סיבות רבות וטובות. אחת מהן היא מדיניות כושלת של הממשלה. בודאי שהיה אישור מדיני לכבוש את עזה. למעשה זו היתה התוכנית הצבאית שאושרה ע"י הממשלה. התכנית דברה על דצמבר 2023 כתאריך יעד להשלמת ההשתלטות (כולל רפיח וציר פילדלפיה). ושוב מסיבות שונות, ביניהן סיבות טובות, זה לא קרה. כנ"ל שחרור חטופים. על הממשל הצבאי לא כתבתי. להערכתי זה לא היה עובד, בגלל הנאמנות והתמיכה של תושבי הרצועה בחמאס. הטעות הקשה (שעומדת בסטנדרטים שהגדירה ברברה טוכמן) היתה ההתעלמות מן הבעיה ההומאניטרית ומגורם הזמן. תפיסת ציר פילדלפיה היתה צריכה להתבצע במקביל לחציית הרצועה ותפיסת ציר נצרים. טעות קשה. אני חושב שהכישלון להשיג יעדים קשור בבעיות מבניות שהשתרשו בצה"ל. משהו בכיוון של טענות האלוף בריק. בעיות של נאמנות כפולה והירארכיה, תרבות של דיווחי שקר יח"צ וכסת"ח במקום אמינות,השתלטות של תרבות הייטקית באמ"ן ובמקומות אחרים (נקרא בעבר תסמונת הפלסמות). אני ניסיתי להפריד בין כשלים מדיניים לכשלים צבאיים. בחיים ממש הדברים משתלבים ולא באמת אפשר להפריד ביניהם, כפי שעולה מדבריך. במאמרו בעיתון הארץ משלים יובל נח הררי את התמונה וכהרגלו מנסח בצורה בהירה ותמציתית את הכשלים המדיניים במלחמת עזה: תמות נפשי עם פלישתים. מדובר בטקסט מכונן המציג תמונת מצב שכל אחד מאיתנו חייב לקרוא ולהתייחס. האם הוא גם צודק בכל הדברים, זו שאלה אחרת. למשל, אני לא סבור שצה"ל תכנן את כיבוש הרצועה כפעולת עונשין לאוכלוסיה הפלשתינאית. אני חושב שהרציונל היה הפעלת כוח אש מירבית במטרה לצמצם את האבידות לכוחותינו. הכוונה הזו קיבלה כיוון שונה ומימדים חדשים באינטראקציה עם חיילים שמקבלים פקודות והוראות ממקומות חוץ צבאיים וסוג של הזרה בין הפיקוד לבין הדרגים הנמוכים יותר. האם מקומות שבהם התנהלה מערכה צבאית נגד ארגון גרילה המתחפר בתוך האוכלוסיה האזרחית כפי שהדג שוחה במי הים, (מוסול בעירק, רקה וחאלב בסוריה, אפגניסטן) סבלו מפחות נזק סביבתי? אני לא חושב שמישהו אישר לצה"ל במפורש או בקריצה לחסל עובדי סיוע זרים או חטופים שהשתחררו מחוטפיהם. כל זה אינו משחרר את הממשלה מאחריותה לכך שנמנעה ממדיניות ברורה שיכלה למנוע את התופעות האלו. וכפי שאנו רואים, גורמים מדיניים וצבאיים משתלבים לבלי הפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמיני לאוקטובר 2023 אנשים אמרו שצריך סבלנות ושזה מצב חירום ו״זו לא השעה״. היום התאריך הוא כבר ה-21 לאפריל 2024. הזמן עובר מהר כשנהנים (או משהו). אם אנחנו במצב של דעיכה ורגיעה - צריך להמתין בסבלנות כי זו לא השעה. אם המצב יסלים או אפילו יגיע למצב של מלחמה - צריך להמתין בסבלנות כי זו לא השעה. לא נשמע לי סביר, הדבר הזה שאתה דורש מהציבור. אחרי כמה עשורים של שלטון נתניהו מזיק מותר לסבלנות של הישראלים לפקוע? תן איזה תאריך תפוגה, כי אולי הפתרון שהמחנה צריך לשקול הוא להמנע מהפגנות ופשוט להשתמש ב - Cryogenic suspension. לכמה חודשים (או אולי שנים?) אתה מבקש מאיתנו לשבת בשקט ולצפות מהצד איך הממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל ממשיכה להרוס את המדינה? יש תנאי עצירה לדחיינות הפוליטית הזאת שאתה מציע? ״ממשלת נתניהו שקבלה הזדמנות עצומה לא תשיג דבר. הם יטענו ובצדק שחלק הארי של הכישלון הוא בשל הכשלים של צה"ל, אבל הטיעון הזה הוא חרב פיפיות.״ מדובר כמובן בניבוי העתיד ואני חושב שאתה טועה (אני חושב שביבי יכול עוד לנסות ויכול אפילו להצליח להסלים את המצב למשהו הרבה יותר גרוע ממה שהוא עכשיו1. הוא לא הולך לתת לעניינים לדעוך בשקט, לחזור לשיגרה ולתת לבחירות להתקרב). אבל זה לא משנה מי יצליח לקלוע נכון או יטעה בניבוי העתיד. עצם זה שיש סיכוי סביר ויש סכנה מוחשית, ששיקולי ראש הממשלה הם לא ענייניים, זה צריך להיות מספיק כדי לנתק אותו מכסאו בהקדם האפשרי, לפני שיהיה מאוחר מידי. ״יהיה בסדר״ זו לא אסטרטגיה וזה לא טיעון משכנע/מרגיע במיוחד. _______________ 1 אני טוען לא רק שהוא ינסה להסלים את המצב מול אויבנו. אני טוען שהסלמת המצב מול בעלות הברית של ישראל זה חלק מתוכנית הפעולה שלו. להכניס את ישראל למצב משברי זה לא באג בתוכנית הפעולה שלו אלא פיצ׳ר. אנשים חושבים שמדובר בפוליטיקאי עם כוונות טובות שנכשל. אני חושב שהדעה שלי יותר קולעת בתאור של מי הוא באמת - נוכל עם (לכל הפחות) BPD. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחלק מניבוי העתיד אני חושב שנוכחותם של גנץ ואייזנקוט בממשלת החירום קרובה לקיצה. הם מן הסתם טוענים שיש עוד סכנות לפנינו. אני מניח שיש להם מידע יותר טוב מאשר לי. כניחוש אני סבור שהם טועים. באשר לניבוי שנתניהו יסלים את העסק מיזמתו, אני לא חושב שהוא כזה מטומטם. צריך להיות אידיוט מסדה''ג של בנגביר, סמוטריץ וגלנט כדי לצאת למלחמה עם משענת קנה רצוץ כמו צה''ל. בשלב זה אין שום תמורה צפוייה באופק שתצדיק את הסיכון של התפרקות נוספת של צה''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מתקרבת לקיצה, כל יום. לכל היותר שנתיים וחודשיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במונחים ישראליים מדובר בנצח. אני חושב שאנו צריכים לתת לשניים האלו קצת יותר קרדיט. גם זו דרך אל הייאוש, להפגין בעד הפלת הממשלה לטובת אנשים שיש לנו כל כך מעט אמון בהם. אם ה''ה ממש משתוקקים לחתום על הצ'קים לחרדים, לכל הפחות זה יקל עלינו לדעת למי להצביע בבחירות הבאות, בעוד שנתיים וחודשיים כדבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שאין לי אמון בגנץ? אני בעד הפגנות1 ישירות „נגד״ גנץ (בעד יציאתו מהממשלה) כי זו מטרה יותר ריאלית ומיידית. מבחינתי אם תיווצר עכשיו במקרה אפשרות לממשלה בראשות גנץ (לא נראה לי סביר, אבל זו גם אפשרות תאורטית), הייתי תומך בה למרות שמעשיה יעצבנו אותי. 1 אני לא נמצא שם כי אני לא מספיק קרוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוני כמוך. המציאות הנוכחית שלנו מזכירה את האוירה שלפני מלה"ע ה-I. רצף של אירועים שבהם איכשהו ברגע האחרון נמנעה התלקחות, עד שבא איזשהו אירוע בו ארגון טרור התנקש בחייו של מלך רוריטניה ואז all hell broke loose. אני מקווה שזה לא יקרה לנו. במקרה זה גנץ ואייזנקוט יגלו שנוכחותם בממשלה אינה משמעותית לאומית ומזיקה להם אישית. אאז"ן אתה ממצביעיו של לפיד. אני גיליתי דעתי שהיה רצוי שגם גנץ וגם לפיד יזוזו אחורה ויאפשרו לאייזנקוט לעמוד בראש רשימת אופוזיציה מאוחדת וגדולה. אני מבין כעת שדברים כאלו לא קורים בפוליטיקה שלנו. מה שרמזתי הוא שאם ה"ה יתקעו בממשלת יריב לוין-דרעי-בנגביר-גולדקנופף ויזכרו לרדת לחפירות הרחוב ב-2016, זה רק יקל גם עליי להצביע ללפיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I beg to differ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעת חוק: לתלות שלט בכנסת עם ספירה של ימים ״X ימים עברו מאז מחדל/אסון/fuck up/כניסה למצב חירום. לא זו השעה!״. מאפסים בכל מחדל וכניסת ישראל למצב משברי חדש. בחוק יכתב שרק כאשר מגיעים למספר הימים שיש בארבע שנים, רק אז הקדנציה תגיע לסיומה והולכים לבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל לראות שאתה לא צופה של ערוץ 14. עוד __פסע___ לנצחון המוחלט! (בע"ה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |