בתשובה לשוקי שמאל, 11/04/24 9:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשאלתך - הכל התחיל בבגין. נשים חרדיות שנישאו בשנות ה-60 ילדו כ-3 ילדים בממוצע, וגברים חרדיים בשנות ה-70 השתתפו בשיעור של 80% בשוק העבודה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה מגזרית זה היה מקח טעות מצד הליכוד. בעובדה האלקטורט החילוני של הליכוד הולך ונעלם. מצביעי הליכוד הם מסורתיים וחובשי כיפות. בתהליך טבעי גם מספר חברי הכנסת החילוניים ילך וידולדל. לפי דבריך, הם עשו את הטעות ועכשיו הם משלמים את המחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ, את רוב המחיר אנחנו משלמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שבעוד בנגביר שומר על האלקטורט, מפלגתו של סמוטריץ נחצתה אל קרבת % החסימה. צריך לזכור שמצביעי סמוטריץ הצביעו בעבר לבנט ולא כולם שייכים לכת המתנחלים. צריך לזכור כי במשפחות רבות של חובשי כיפות ביקר השכול. כאשר אבות קוברים את בניהם רבים מצליחים לראות את המציאות שמעבר לאידאולוגיות, סיסמאות ודברי כיבושים. בהזדמנות זו ברצוני להגיב על הגל בקרבנו הקורא להכיר ב"תבוסה" וכן הלאה. זהו המשך הטרנד המדבר על הפקרה ושואה ומה עוד. אין צורך להפליג בהפרזות ולהתמכר למרה שחורה. המצב שאליו הובילה כנופיית נתניהו הוא רע מאד אבל המרחק עד השואה עדיין גדול. די מהר אנו מתפכחים לתוך ההכרה שאולי מה שקרה יתברר בסופו של דבר כעוד אחד מן הסבבים בין ישראל לעזה ללא שינוי משמעותי במצב. וגם זו אמת לשעה זו, ממנה יתכן שנאלץ להתפכח בעוד שעה או חודש. בכל אופן כך זה נראה כרגע. לא צריך לבטל את הישגי ישראל עד כה. הדעת נותנת שישראל תצליח, גם בתום הסבב, לשמור על היכולת לפעול צבאית בתוך הרצועה וזהו שיפור משמעותי לעומת קודם. מה שמפריע לי כרגע הוא הדיסוננס בין הדיבורים בישראל על תיאום עם ארה"ב ומצריים בנוגע לפעולה ברפיח לבין העמדה המצרית הגלוייה והמפורשת, המתנגדת למיטוט החמאס. האם מדובר בעמדה מצרית למיקוח או שנתניהו מנסה שוב לאכוף על ארה"ב ומצריים בניגוד לרצונן מהלך צבאי-פוליטי שהם מתנגדים לו? בינתיים ביבי פועל נגד מחנה נוסיראת וגדוד החמאס שלו. הדיבידנד של הפעולה הזו מאד מינורי ויש הכרח לעשותו במחיר מזערי לחיי חיילינו. המשמעות ברורה: הרבה מאד אזרחים פלשתינאים בלתי חמושים ישלמו בחייהם כדי שנתניהו וגלנט יוכלו להמשיך לשאת נאומים בפני האלקטורט הג'ינגואיסטי שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה עוד הקטע הפחות מלחיץ. נראה שנתניהו כרגע מוביל למלחמה חזיתית מול איראן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה זה יתן לו מלבד הבאת המלחמה אל סף ביתם של כל הישראלים? נתניהו הוא אחד המוחות המשכילים והקוראים ביותר בפוליטיקה הישראלית וזה גם לא הרקורד שלו. אני משער שהוא רואה עצמו כמעין פאביוס מקסימוס קונקטטור (ה"מעכב") המנהל מלחמת התשה נגד החמאס. כנראה שהוא מקווה לגרור את המצב מארוע לארוע עד שיזדמן לו ארוע שיוכל להציג כ"ניצחון מוחלט" (סינוואר למשל יכול למות מקורונה). מה שהוא כנראה דוחק לשולי תודעתו הוא שבעצם הוא עובר מהימור אחד למשנהו בתקווה ששום דבר חמור (או משהו שאי אפשר להאשים בו את אלו ששכחו מה זה להיות יהודים) לא יקרה וההסתברות אומרת שבסופו של דבר, אחד מן הדברים כן יקרה (כפי שקרה ב-7.10). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ייתן לו את מה שנתן לו 7 באוקטובר על סטרואידים - הפסקת כל המחאות נגד הממשלה, כניסה למטרית ה'אחדות במלחמה' המזויפת שרק הקואליציה מרוויחה ממנה, ודחייה עד אינפיניטיום של כל חקירה, לקיחת אחריות או, השם ישמור, הליכה לבחירות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |