 |
אני מאוד לא מסכים. אי אפשי שוב לעלות על הטנקים, לדהור דרומה וההחלטות יתקבלו on the fly. ראינו איך זה הסתיים. נתניהו ומרעיו הצליחו להוביל את כולנו לכזה שפל שרק נס יוכל לחלץ אותנו. אין כאן מקום לטעויות. צריך לגבש אופוזיציה מאוחדת שתתייצב מול ה-64 עם אג'נדה מלוכדת. ממשלה רזה תוקם ברגע שיוכרזו התוצאות ומפלגות הצד השני יוזמנו להצטרף אליה (חרדים, דת"לים וליכוד) במטרה לשמור על האינטרסים של הסקטורים שלהם בממשלה שסדר היום שלה ברור. החרדים למשל יוכלו להיות שותפים בבניה מחדש של מערכת היחסים בינם לבין המדינה. הניצחון שלנו לא תלוי בויכוחים אידיאולוגיים עם פנאטים מסוממים. הוא תלוי בכך שנשכנע אותם שאנו הולכים לנצח. מה שדרוש לנו זה לא הפגנות של די לכיבוש וחסימות כבישים. מה שנדרש הוא מפגן של סולידריות וכוח. ולפני כן החלטה סופית של גנץ ואייזנקוט שהם רוצים לקבל את השלטון מהצבעת העם הישראלי ולא מידיהם של נתניהו ושותפיו לדרך. יש לנו כרטיס של הדקה ה-90 לאחוז בשלטון. אלתורים אינם אופציה. צריך לסמן, חזק וברור, לחבורת השודדים המושלת בנו, שלכל מינוי עקום שיעשו ברגע האחרון כדי לאחוז בקרנות המזבח, נראה לו את הדרך החוצה. את השלטון יש לתפוש בזרועות איתנים, עוד לפני שהוקמו ועדות הקלפי. השאלה אינה כמה מחוכמים השלטים שנניף. השאלה היא אם יש לנו מנהיגים שמוכנים לרדת לרחוב כדי לדרוש את השלטון. המג"ד ומפקדי המחלקות אינם נושאים אלונקות. הם מובילים את הגדוד אל היעד.
|
 |