 |
מן הסתם, התרופפות האחריות והמשמעת למטה אכן אינה יחודית לעוטף או ל-7.10. הארוע כאן הוא שכל ארבעת הנקודות שצויינו הסתדרו בשורה אחת והביאו לקריסה.
לעניין הפסימיזם, צריך להדגיש נקודה נוספת. היו כמה אלפי מחבלי נוחבה ולא כולם פעלו באותו אופן, אבל בהכללה הם התגלו כשכירי חרב ולוחמים לא מקצועיים שמהרו לפנות לעיסוק בביזה ושלל ולא נצלו ביעילות את ההישגים הקלים להם זכו. בכל יישוב בו נתקלו בכיתת כוננות חמושה בנשק ארוך, הם נבלמו אעפ"י שנהנו מיתרון עצום בציוד ובכוח אש. ולכן השאלה היא עד כמה קרוב היו החמאס לכישלון. אם איזשהו או מישהו בצד שלנו היה פועל בצורה שונה ממה שפעל, עד כמה היה חמאס קרוב לכישלון? עיון במהלך האירועים השונים מלמד שמערך המחדלים בצה"ל היה כזה שגם אם אחד מהם לא היה מתרחש, התוצאה הכללית לא היתה משתנה. בכל שרשרת אירועים היו חיילים שפעלו נכון ותמיד נמצאו הגורמים או האנשים האחרים שהכשילו את המהלך. מכאן המסקנה שמשהו רע מאד קורה בצה"ל.
בנוגע לפסימיזם החשוד כסוג של התעסקות עצמית של יפי נפש (ה"חמוציזם" מבית המדרש של הימין), אני חייב עדיין תשובה גם לאריק וברצוני לנסח את התשובה כמיטב יכולתי. אשהה לרגע את תשובתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש