בתשובה לשוקי שמאל, 31/03/24 12:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
די לפסימיות! היה את המחקר ההוא שאמר שכאשר 3% מהאוכלוסיה משתתפים פעילים במחאה היא מצליחה. אזכיר לך את פניית הפרסה שנתניהו עשה כאשר כחצי מיליון יצאו ספונטנית לרחוב בעקבות פיטורי גלנט. אני משוכנע שמצור של 400 אלף איש על הכנסת יביא את 61 האצבעות הדרושות. היום כנראה לא נהיה בסביבה הזו, אבל עוד לא נאמרה המילה האחרונה. זה נראה כאילו הדתיים הם רוב או עומדים להיות, אבל הם לא. הם בסך הכל 20% מהאוכלוסיה הבוגרת. ואם הדמוגרפיה מפחידה אותך הרי שזו תלויה מאוד ברמת הקצבאות. אם הסנטימנט הנוכחי נגד החרדים יגיע לידי ביטוי בבחירות הבאות הממשלה הבאה כבר תקצץ בקצבאות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד הפתיח. מסכים. אבל ... קיצוץ הקצבאות, אם הוא בכלל ריאלי באלקטורט הנוכחי, כבר מאוחר מדי. השפעתו תהיה לוטה במסתורין העתיד. א. שים לב שהציבור שלנו בוחר להאבק בעד הפיכת צה"ל לצבא פלנגות במקום להלחם במימון האירידנטה החרדית בכספי המדינה. צריך לאפשר לחרדים פטור מגיוס ולהפסיק את התקצוב העודף של מי שפועל או מחנך נגד המדינה. רצונם לחיות באמונתם, יעשו זאת בכספם שלהם. ב. כבר היום אנו חיים בקרב רוב של כ-50-60% חרדים+דתיים+מסורתיים. כבר כתבתי בעבר שנבצר מבינתי מדוע אתה מפריד בין יריבינו לפי המידה בה הם מצליחים לקיים את התורה בה הם מאמינים. ג. קח את הסקרים היום וחבר את הממלכתית+יש עתיד+ שמאל ויש לך 55-65 ח"כים. זה לא 80%. רחוק מכך. העתיד הורוד שלך הוא הקמת קואליציות עם שבטים אחרים. וזוהי מלאכה שכבר היום קלה יותר לגוש של חרדים-דתיים-מזרחיים. כל האופטימיות שלך נסמכת על כך ש-5 המנדטים של השבט הרוויזיוניסטי עברו לסער. ד. הפסימיות שלי נסמכת על כך , שבניגוד לרווח בציבור, אני רואה שתחום החופש המאפשר לנו לשרת בצה"ל, הולך ומצטמצם במהירות. שקול בדעתך אם היית רוצה שבניך ישרתו תחת קצינים שחונכו בבית המדרש הדת"לי ו/או המזרחי (בנוסח אוחנה-אמסלם-גד"א)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהקל אל הכבד ג. אני בונה על כך שבבחירות הבאות שיעור ההצבעה בקרב הגוש הליברלי יגדל ובקרב הגוש השני יקטן, וכמו שהסקרים בעבר היו מוטים מעט נגד ש"ס והליכוד הפעם הם מוטים נגד הגוש הליברלי. כמוכן עד הבחירות בטח תצוץ מפלגה ליברלית נוספת. ונראה לי שלא הוספת את ליברמן. א. אני חושב שהסנטימנט האנטי חרדי הנוכחי עיקרו באפלייתם לטובה בשירות הצבאי מהנימוק הפשוט- למה אני שולחת את הילד שלי לסכן את חייו כדי להגן על כולנו ואת לא? אחרי שכל כך הרבה חיילים קיפחו את חייהם השאלה הזו קיבלה משנה תוקף. מתוך השיחות שלי היום עם צעירים חרדים מסוגים שונים אני חושב שבסופו של דבר ההשוואה של העילויים בתורה לספורטאים מצטיינים שמקבלים הקלות בשירות הצבאי היא הטיעון שעובד הכי טוב, ואלמלא הקשיחות של המנהיגים החרדים שחוששים לחשוף את צאנם לפיתויי הקידמה מזמן היתה נמצאת פשרה. גדודים חרדים מצד אחד ושירות לאומי מצד שני עם מכסה רציונלית של פטורים לעילויים שהורגים את עצמם באהלה של תורה. המנהיגים החרדים הולכים ונדחקים לפינה ובסוף לא תהיה להם ברירה כי גם הקולות בעולם החרדי נגד האפליה והחשש מהסנטימנט השלילי מתגברים. ד. כל שנותר לי לקוות הוא שקואליציה ליברלית תכופף את ידם של החרדים גם בנושא הגיוס (עם שירות לאומי גם לערבים) וגם בנושא לימודי ליבה, ותהיה מספיק חכמה להשקיע הון בקורסים להסבה מקצועית. לא הבנתי את ההערה על צבא פלנגות. אכן מבחינתי הבעיה הכי גדולה היא הד"ל והחרד"ל. אני לא יודע איך להתמודד עם הבעיה הזו. ב. זה באמת הכי קשה להסביר מדוע לדעתי החיבור הטבעי הוא בין החילונים והמסורתיים יותר מאשר בין המסורתיים והדתיים. אולי בכך שבסופו של דבר המסורתיים אינם מעוניינים כלל במדינת הלכה, וזה בעצם הקו המפריד בין הגושים- אלה שבעיניהם מדינת הלכה היא סיוט שעלול לגרום עור וגידים ואלה שמסיטים את עיניהם ולא מתבוננים בשאיפות העמוקות של השותפים לאינטרסים שלהם בטווח הקצר. המסורתיים פוסחים על שני הסעפים- מכבדים את הדת וערכיה, אך שמים גבול למידה שהיא תשלוט בחייהם. אני מאמין שכאשר push comes to shove הם יבחרו בחירותם האישית, ולכן החיבור למחנה הליברלי אפשרי, למרות שהסנטימנט הנוכחי שלהם הוא החיבור לדתיים. אני חושב שכדי שזה יעבור החילונים חייבים גם הם לעבור שינוי ולהדחיק, רצוי להתגבר, על הבוז והטינה שהם רוחשים לדת כדי שיוכלו לכבד את המסורתיים ולא ללעוג להם כמו הגרבוסים והקוטלרים . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |