|
מאז ימי גונצ'רוב וגוגול, רוסיה ''התברכה'' בשכבת אינטלקטואלים ממורמרים שהיוו קרקע גידול למהפכנים חברתיים. חצי המאה האחרונה דלדלה מאד את השכבה הזו באמצעות הגירה מרצון. התנועה של נבלני נהנית מתמיכה מסויימת בערים אבל אין בה דמויות מוכרות או בעלות מעמד. אין ספרות או עיתונאות בסגנון הסאמיזדאט שתומכת בו. מצד שני פוטין מטפח את הביטחון העצמי של הלאומנים הדתיים הרוסים, וכאשר הוא ימות הם יבחרו עריץ דספוטי ושובינסטי אחר במקומו. ןצריך לזכור שהכנסיה הפרבו-סלבית שהיתה לכל היותר משלימה עם הקומוניסטים, היא אחד מבסיסי התמיכה של המשטר הלאומני-דתי של פוטין. אני ממש לא משוכנע שרוסיה תלך לכיוון ליברלי יותר לאחר סוף עידן פוטין, כשם שהישראלים לא יהפכו לפחות לאומנים-דתיים לאחר עידן נתניהו.
|
|