 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו נמצאים מזה זמן במצב של גרירת רגליים. יש ברקע דיבורים על שיחות להגעה להסכם עם חמאס על החזרת החטופים, ובינתיים לא מתקדמים לכיבוש רפיח. לי זה נראה כאילו חמאס משחק את המשחק הזה: כל פעם שהוא חש שהולכים להמשיך את תכנית המלחמה, כלומר הולכים לרפיח, הוא מפזר אילו שהם ידיעות על ריכוך בעמדתו. ואז ההכנות להמשך התכנית נעצרות, עד שאט אט מסתבר שאין ריכוך ואין בטיח. ואז שוב מתחיל איזה שהוא איום על רפיח, ושוב מגיעה מכיוון חמס "הודעת ריכוך", וחוזר חלילה. ובימים אלה נראה ששוב אנו בנקודת "ריכוך" בגרף, יש כאילו הצעות ויש כאילו על מה לדבר. וזו כמובן אחיזת עינים. לדעתי, צריך להיות מובן מאליו שחמאס לא רוצה לסיים את דרכו ואת חיי מנהיגיו, ולכן הוא מנסה להרוויח זמן, בתקווה שלבסוף יקרה משהו שיכריח את ישראל לסיים מבלי שהשלימה את המלאכה. צריך להבין זאת, ואסור לשחק לידיו. אם הוא מוכן לדבר על עסקה זה בסדר גמור. אך ללא קשר צריך להשלים את תכנית המלחמה. זה לא יקלקל שום דבר. זה רק יכול לעזור. גם לעניין החטופים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתך היא תוכנית המלחמה? מי שולט באוכלוסיה האזרחית בעזה אחרי שישראל הצליחה (נניח) ליצור מצב בו החמאס לא שולט באוכלוסיה האזרחית בעזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו ראיתי שענית על זה ב תגובה 767818. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה, לדעתך, מונע את זה? (הציניקנים יגידו שלא רק החמאס משחק על זמן אלא גם מנהיג אחד שאין לא אינטרס לסיום המצב שמונע מחאה ציבורית גדולה, ועדת חקירה וכל מיני עניינים מעצבנים כאלה, אבל אני בטוח שלך יש הסבר אחר. שמעתי טענה כאילו גנץ הוא זה שתוקע מקל בגלגלים, אבל אני חושב שאם זה היה כך ביבי היה שמח לפרסם את זה ברבים, לפרק את הממשלה המורחבת על הרקע הזה, ולהקים קבינט מלחמה עם סער, בנגביר וסמוטריץ' עם הניסיון הצבאי העצום שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי אם התעמולה המטומטמת הזאת מבית ערוץ 14 תגרום לנתניהו להקיז את דמם של חיילי צה"ל על כיבוש רפיח (כדאי קודם להשלים את "כיבוש" חאן יונס? לא כן?). במקרה זה המהומות הפומביות של משפחות החטופים יהיו כעין וכאפס לעומת המהומות של משפחות חללי צה"ל החדשים שיתבעו ובצדק את דמו של נתניהו. כיבוש רפיח, מיטוט הגדודים, שליטה בציר פילדלפיה חיונים למערכה של עקירת עשב החמאס. מערכה זו כרגע אי אפשר אפילו לדעת כמה זמן תמשך. יש יותר מסיבה אחת טובה לכך שישראל אינה נכנסת לרפיח. אחת היותר חשובות הוא ההתנגדות הנחרצת של מצריים למהלך. לדעת מצריים עדיפה המשך שליטת החמאס המוחלש הרצועה על פני אנרכיה של מתנחלים, שלטון אש"פי חלוש ורקוב או דברים גרועים מהם. הממשל של ביידן מבין שמצרים במידה רבה היא העולם הערבי והיא המאחז החשוב ביותר של ארה"ב בעולם הזה ולכן היא מתייצבת בנחישות לצידם. בינואר יכנס כפי הנראה טראמפ לבית הלבן. טראמפ הוא בל י צפוי ובעיקרו בדלן המסתייג מכל מעורבות מסוכנת של ארה"ב בחו"ל והוא עשוי להיות טולרנטי יותר למעללי נתניהו-בנגביר, למרות שהתבטאויותיו הנכחיות מצביעות בכיוון ההפוך. בכל אופן אני לא רואה שום צורך דחוף או סיבה שפוייה שישראל תפעל ברפיח על אפה וחמתה של ארה"ב. הבעיה עם העובדות האלו היא שיהיה מאד קשה לשכנע את רוב הציבור הישראלי בהן. הציבור הזה קץ בתעלולי החמאס ועצם המשך קיומו ירשם אצלו כתבוסה מוחלטת. מאחר וכפי שקבע קיסינג'ר כל מדיניות הבינלאומית של ישראל היא מדיניות פנים ולכן אני לא רואה את נתניהו משלים עם המציאות הזאת. אם נפילת ממשלו של נתניהו תהיה המחיר שישראל תשלם תמורת התפכחות מאשליות, דיינו. וככלב השב על קיאו, אצביע על הכישלון הצורב של צה"ל לשחרר את החטופים וכעת גם למנוע ירי רקטות משטח הרצועה. עובדות אלו מלמדות על תמיכת רוב רובו של הציבור העזתי בחמאס והן הגורם לכך שצה"ל נאלץ לפעול ברצועה עם מעט מאד מודיעין איכותי. ישראל יכולה לחסל את סינואר ושותפיו לכנופיה, אבל גם מחליפיהם יבואו מקרב החמאס. אין בדבריי משום הערכה או הימור על ניצחון מוחלט או תבוסה מוחלטת. יש בהם טענה ששני המושגים הללו אינם ריאליסטיים אלא פראגמנטים סינתטיים של תעמולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת היום שאחרי במשנתו המדינית של נתניהו, כמו כל דבר אחר הקשור אליו, הולכת והופכת לסעיף בכתב האישום נגדו. בעובדה, נתניהו בחר מסיבות מוצדקות או לא מוצדקות באופציית ההימנעות. העניין הוא שהימנעותו מן הנושא אינה מחייבת את כל הפעילים האחרים וקרוב לודאי שכאשר נתניהו יחליט לפעול בעניין, הוא יגלה שאחרים כבר קבעו עובדות בשטח והשאירו לו כרגיל לעסוק בהפרחת הבטחות בלתי אפשריות. נשארנו עם שוטי הימין המקוים למשבר הומניטארי שיגרום להגירה מרצון של הילידים/פליטים. להם, אני יכול רק לציין שאזרחי שוייץ מונים קרוב ל-9 מ'. לעומתם, 1417 מ' מחזיקים באזרחות הודית. אני בטוח שאילו הנ"ל היו רשאים לבחור אזרחות לפי רצונם, לא אלו היו היחסים. לרוב המכריע של שוכני הרצועה פשוט אין לאן ללכת. לשלוח אותם לארצות ערב, זה מועיל כמו לשלוח את כל המובטלים לעבוד. בעוד נתניהו דבק בהבטחותיו לכיבוש רפיח וניצחון מוחלט,נראה לי שמצריים, סעודיה וארה"ב כבר החליטו שהגורם היחיד המסוגל לאכוף סוג מסויים של שלטון על תושבי עזה לשעבר (שהיום הם פליטי עזה) הוא החמאס. וכך התנדף מן המציאות חלומו של נתניהו על ניצחון מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שנחוץ, ובהחלט אפשרי, הוא שינוי קל: במקום לדבר על ניצחון מוחלט על החמאס, הסיסמה תהיה ניצחון מוחלט על תומכי החמאס, שהם, כידוע, אתה ואני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה לא רק אפשרי, זה כבר קורה בשטח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. ישנם שני חטאי ביבי שרק בגללם יש לנו כל ההצדקה לתעב אותו. החטא הראשון הוא השתייכותו לאסכולת ביבי-טראמפ לפיה הכל זה עניין של יח"צ. לא חשוב מה עשינו אלא מה אמרנו שעשינו. זה שנתניהו ליווה או הוביל את העורף הישראלי בחזרה למצב ב-1948- לא חשוב. מה שחשוב הוא שקראנו לו מר ביטחון. והחטא השני הוא שבכל דבר שקשה לתאר אותו כהצלחה, אפשר להאשים את הסמאל ואת האנרכיסטים של קפלן. צה"ל לא יכול לכבוש את עזה? הקפלניסטים לא רוצים שביבי ינצח. מר נתניהו לא מצליח לשלוט במשפחתו? זה שקר של המסיתים מקפלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי במשהו שכתבתי לפני כשמונה שנים: "מאד סביר, מאד הגיוני, והכי טוב: מסדר לך מראש את האליבי ליום בו חלומות העיוועים שלך ושל חבריך יתנפצו על ראשי כולנו. אפילו את הנחמה הקטנה של "אמרנו לכם" אתה שודד מאיתנו.". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |