|
||||
|
||||
א. שאפו. ב. התכוונתי לא (רק) לחישוב עצמו, אלא למנגנון המכני-אלקטרוני שאמור, כמו שגם אתה ציינת, לבצע לאורך שנים תנועות מדויקות למדי ובאופן יציב והדיר. כשבמקום מראה יש קולט שמש וולטאי, הדיוק בכוונון יכול להיות קטן בסדרי גודל, וטעויות קטנות לא ישנו הרבה לתוצאה הכללית. או לפחות זה הניחוש שלי, לא התעסקתי אף פעם בטכנולוגיה הזו. |
|
||||
|
||||
לוחות פוטו-וולטאים לא צריך להזיז בכלל. יותר מזה, אבק יוצר פיזור שכמעט לא פוגע ביעילות של לוחות פוטו-וולטאים (תלוי כמובן כמה אבק) אבל מורח לחלוטין את הדמות שהמראה מייצרת וגורמת למראות רחוקות להיות לא אפקטיביות. לכן צריך לנקות מראות הרבה יותר מאשר לוחות. |
|
||||
|
||||
>> לוחות פוטו-וולטאים לא צריך להזיז בכלל. אבל זה לא היה מועיל אילו כן היו מזיזים אותם? ההספק של לוח מן הסתם פרופורציונלי לקוסינוס זווית הפגיעה של קרני השמש, ואני מנחש שמציבים אותם כך שהם יהיו בדיוק ניצבים לקרניים בשעת השיא של הקרינה (בממוצע שנתי או משהו, הרי יש הבדל בין החורף לקיץ). אי אפשר לשפר את סה"כ התפוקה בכמה עשרות אחוזים אם משנים באופן דינמי את הכיוון שלהם? או שהוספת מנגנון כיוונון תייקר את העסק יותר מדי? |
|
||||
|
||||
לא עבדתי בתחום, אז אני לא באמת יודע, אבל מעשית אתה לא רואה לוחות פוטו-וולטאים עם כושר תנועה, אז אני מניח שזה לא כלכלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |