|
אני מסכים איתך לגבי הטעות הקשה והכשל העיקרי לדעתי של ניהול המלחמה - שהוא כשל בניהול הזמנים של המשימות ואיטיות שפגיעתם הרסנית מבחינת המומנטום הבינלאומי שמתאפשר לישראל. כל מנהל יודע שכמתחילים משהו, לא פחות חשוב מהגדרת 'מה עושים' זה 'עד מתי עושים'. אם, כמו שאמרת, בדצמבר צה''ל כבר היה בציר פילדלפי, גם המשא ומתן על החטופים היה נראה לגמרי אחרת. כשלוקח לצה''ל חודש לטהר עיר אחת ברצועה, והוא מתקדם טורית באופן צפוי לחלוטין, יש להם את כל הזמן שבעולם להעביר אותם בניחותא ממנהרה למנהרה ולהקשיח את המשא ומתן.
כמובן שמעל כל זה עומד החשש המאד סביר, שמי שקובע את האסטרטגיה הזו זה מי שמסמוס הזמנים הזה הוא בדיוק מה שחשוב למטרות המלחמה האישיות שלו - שהן לשרוד בשלטון ותו לא. מי שמטריקת השיקולים שלו היתה אחרת, עשוי היה להחליט החלטות טובות יותר.
|
|