בתשובה לאריק, 12/02/24 15:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני הדיוט, ואין לי מושג. אבל זה לא יעצור אותי מלענות: חלק גדול (הרוב? הרוב הגדול?) של התהליכים המטאבולים התאיים הם מאד עתיקים, ואפשר להתחקות אחריהם מילארדי שנים אחורה. זה לא נעים לאגו - אבל אין הרבה הבדל בין בני-אדם לבין שמרים (תאים איקריוטים פשוטים) או אפילו בין בני אדם לבין פרוקריוטים: כולם מבצעים נשימה-תאים וביוסינתזה באופן כמעט זהה. האם יתכן שמגנוני האיתות התאיים הקשורים לתהלכים האלו חווטו איכשהו למערכת העצבים באופן שמאפשר למוח לתרגם אותם לתפיסות קוגנטיביות גבוהות ברזולוציה הכוללת מחשבות כמו "מתחשק לי סטייק"? תאורטית, אולי כן. אבל זה נשמע לי לא סביר בעליל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה דווקא נשמע סביר, שכמו התחושות הכלליות: "רעב", "צמא", "חם לי", "קר לי"- יהיו גם תחושות יותר ספציפיות: "אני זקוק לפחמימה", "אני זקוק לשומן" וכו'. יש למשל את הקטע שכלבים פתאום אוכלים עשב, לא ברור בדיוק למה, אבל ההשערות הן שזה למטרת ספיחת רעלים, ניקוי מערכת העיכול מתולעים או שהם זקוקים לסיבים כדי לזרז את העיכול. אני מנחש שכל התשובות נכונות. בקיצור, אני חושב שדגלאס אדאמס טעה בשלשת שלבי התרבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בפרו תוכים שאוכלים בוץ, יש מי שאוכל אבנים לעזור לקיבתו לכתוש את האוכל כאילו היה מחבל חמאס, ולפחות אגדה עממית מספרת על ילדים שאוכלים גיר כי חסר להם סידן. רוצה לומר, הקשר בין צרכים ביולוגיים להעדפות תזונתיות אינו משהו מופלא או נדיר במיוחד, מן הסתם המקור הוא מוטציות מקריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא גנים (מוטציות מקריות), ולא משהו שנלמד על-ידי המוח, באופן לא-מודע, ומשפיע על המודע? (שלא לדבר על המחקר האופנתי של הקשר בין המוח הלא-מודע למעיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תוכים ינסו, כך סתם, לטעום בוץ או חימר ואז יקשרו איכשהו - במודע או לא - את מה שאכלו לאפקט שזה גורם? אם האפקט מיידי זה עוד איכשהו מתקבל על הדעת, אבל לפחות בחלק מהמקרים זה לא המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שבבוץ יש את המינרל שקגיט (המצאתי זה עתה), שתורם לבריאות התוכים. בהשערה שלך: הצטברות מוטציות אקראית גרמה לשינוי במוח של תוכי, וגרמה לו לרצות לנשנש בוץ. הידד, קיבל תרומה לבריאות, המוטציה התפשטה, ידה ידה. אנחנו יודעים שהאבולוציה מסוגלת לכאלה, אבל זה נראה מסוג ההישגים הבאמת נדירים שלה. שינוי התנהגות ספציפי כזה זה וואחד פוקס. בהשערה שלי (גם צריך גנים): הצטברות מוטציות יצרו קולטן לשקגיט, ומעגל משוב עצבי שבו הקולטן מעודד לחזור על התנהגות - או בפרט, על התנהגות אכילה - שקרתה קצת לפני שהקולטן נחשף לשקגיט. מה יותר סביר? קולטן לשקגיט זה קטן על האבולוציה. מעגל המשוב הוא לא טריוויאלי, אבל הוא לא צריך להיות ספציפי: אפשר לבנות מכניזם גנרי של מעגלי משוב בין קולטני חומרים מועילים לבין חזרה על ההתנהגות. נראה הרבה יותר סביר, לא? אחר כך תצרף לזה את הלהיט החדש של האבולוציה, למידה חברתית / הורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע להעריך מה סביר יותר. לא נראה לי שמעגל המשוב בו הקולטן מעודד התנהגות מסוימת שבמקרה מתאימה לפונקציה של אותו קולטן הוא סביר במיוחד, אבל מי יודע, אצל מליוני תוכים לאורך מליוני שנים הוא לא אמור לעורר פליאה מיוחדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אז כל תוכי צריך ללמוד את זה מחדש והתוכים שלא למדו יהיו בחסרון. האבולוציה היא מנגנון הרבה יותר יעיל לשרידות המין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בשביל מה הם יודעים לדבר? שיספרו אחד לשני על הגילוי המוצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל תוכים אולי חיקוי תורם משהו לעניין. הם רואים תוכי שמח ובריא ובודקים מה הוא עושה אחרת מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה היותר מפורטת הזכרתי למידה חברתית / הורית - זה לא דבר נדיר במיוחד אצל חיות בעלות מוח, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |