|
||||
|
||||
להשלים את התמונה: בשנות הששים חוקרים בתחום התזונה בארה"ב החלו לחקור מה גורם לעליה בתחלואה לבבית בארה"ב. שתי תאוריות מתחרות האשימו אחת את הסוכר והשניה את השומן הרווי. בארה"ב כמו בארה"ב כסף גדול תמיד מעורב. תעשיית הסוכר (ממתקים ומשקאות ממותקים) מימנה בחשאי מחקרים שהאשימו את השומן והסיטה לשם את הקונצנזוס המדעי. באמצע שנות השבעים הוכרע המאבק לרעת השומן. ג'ון יודקין [ויקיפדיה], מדען תזונה אנגלי בכיר, שהוביל את תאוריית אשמת הסוכר, הפך למושמץ ונלעג, והקריירה שלו חוסלה. בשנת 1980, לאחר התייעצות ממושכת עם מדעני תזונה בכירים, פרסמה ממשלת ארה"ב את הנחיות התזונה הראשונות שלה, שהשפעתן היתה עצומה לא רק בארה"ב. ההמלצה הבולטת ביותר הייתה להפחית בשומנים רוויים ובכולסטרול. הסוכר נתפס כ"קלוריות ריקות" שאינו מועיל אבל מזיק רק לשיניים. בשנת 1983 פרסמה ממשלת בריטניה המלצות דומות. בהתאם הציבור האמריקאי החל להיות מופגז במוצרים דלי שומן, ושיעור ההשמנה המופרזת, מחלות הלב והסוכרת החל להמריא. הנקודה שבה גרף שיעור השמנת היתר באוכלוסית ארה"ב משנה בחדות את זויתו מעליה מתונה לעליה פרועה היא ב 1980. למרות שהעדויות המחקריות הלכו והצטברו דווקא בכוון ההפוך, דהיינו שצריכת סוכר גבוהה ולא שומן רווי היא זו שמדרדרת את בריאות הציבור, הנחיות התזונה לא השתנו משמעותית במשך 30 שנה. רק בהנחיות של שנת 2015 הופיעה המלצה להגביל את צריכת הסוכר, ורק באלו של 2020 (ההנחיות יוצאות פעם ב 5 שנים) הוסרה סוף סוף ההנחיה להגביל את צריכת הכולסטרול במזון, למרות שבמשך עשרות שנים מחקרים כבר הראו שאין קשר חיובי בין צריכת כולסטרול במזון לבין רמתו בדם. מדעני תזונה בכירים ביותר בארה"ב ממשיכים לטעון גם היום כנגד צריכת שומן רווי, למרות שכבר מזמן אין במחקר שום אישוש מדעי לכך. הרחבה בגארדיאן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |