בתשובה לאריק, 21/01/24 12:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אני אמנם לא בקיא בביוגרפיות של סער ובנט, אבל אני יכול להניח על סמך זכרוני הקלוש שהם לא היו אחראים לקידום נושאים חקיקתיים ליברלים או למצער כן קידמו נושאים שאינם עומדים בקנה אחד עם ערכי הליברליזם. כולם ליברלים עד שתוכח אשמתם. 2. מאחר ומדובר באיחוד טכני, הרי שאני באמת לא מבין מה הן אותן ׳גינוני השמאל׳ כשהיום הרת עולם. אני גם לא מבין את אותה אסטרטגיה פוליטית של ׳יש עתיד׳ להתמקם שוב במשבצת המרכז כשהמחנה הממלכתי ממרכז אליו את כל המרכז - 35 מנדטים - ואת רגליו אוחז ליברמן עם עוד 10 מנדטים ועם יש עתיד 15, הרי שהמרכז בלבד הוא 60 מנדטים ביום בהיר. זה נראה יותר כהצגה של מגוון מפלגות על דוכן הקלפי תחת המיתוג: ׳מרכז׳, ׳ימין מתון׳, ׳ימין שפוי׳ וכל זאת בעוד הדעות והאמונות מקצינות ימינה כל הזמן ולובשות צורות דתיות. די באמירה אחת עם ניחוח ׳שמאלני-תבוסתני׳ של נציג מרכז כדי להשליכו להרי השמאל והחושך. 3. מאחר ואנחנו שוב מתכנסים לשאלת הגוש - האם לדעתך מיקומה של יש עתיד על תקן המרכז תועיל ׳לגוש הליברלי׳ יותר מאם היא תמוקם בתודעת הבוחר כמפלגת שמאל ובכך תמרכז אליה את כל השמאל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בנט ודאי שלא ליברל, אבל לפחות הוא יודע להיות גם אזרחי, להבדיל מהקנאים הדתיים. כשר חינוך הוא דחף את לימודי 5 יח' במתמטיקה ובמקביל הגדיל מאוד את תקציב התרבות היהודית במשרד החינוך ("הדתה שמדתה"). אני לא מכיר מספיק את ההיסטוריה החקיקתית של גדעון סער. אני יודע שהוא תמך בעיגון חקיקתי של עקרון השוויון בחוק יסוד (מאוד ליברלי, יחסית למקומותינו) אבל תמך בחוק הלאום (לא ממש ליברלי). מבחינתי נייר הלקמוס הוא היחס לבג"ץ, ליועמ"ש ולאלאור אזריה. באלה בדיוק נמצא ההבדל בין הליכוד למ"מ. בנט, ככל שאני זוכר, כיבד את בג"ץ והיועמ"ש אבל כשר החינוך(!), אמר שאלאור אזריה לא צריך לשבת יום אחד בכלא גם אם יורשע. ואם תקשה מה קשורה פרשת אזריה לליברלים ושמרנים, הרי שזה בלב סולם הערכים- סולם הערכים השמרני מעדיף את ערכי המשפחה והקהילה, והליברלי את ערכי החיים החירות והשוויון. מקרה הקיצון השמרני הוא החברה הבדואית - שם ערכי כבוד המשפחה גוברים על ערך החיים (ועל חוק המדינה) בקלות. החוק בישראל נוטה מאוד לצד ליברלי בערכיו- אפילו בית משפט לא רשאי ליטול מאדם את חייו- ועוד קיבע את רוב הערכים הליברליים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על כן בג"ץ הוא הסמן הליברלי. לצערי החברה הישראלית הפכה לשמרנית יותר ויותר בערכיה. ביטוי לכך ראיתי בשקט היחסי שבה עברה בציבור רציחתו של יובל קסטלמן. אפילו יותר בשקט מהלינץ' בקניון בבאר שבע לפני שמונה שנים. "חשבתי שהוא מחבל" זו הצדקה מספיקה עבור הציבור ליטול במזיד חייו של אדם שעומד על ברכיו באמצע הכביש עם ידיו הריקות מונפות למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'סולם הערכים השמרני מעדיף את ערכי המשפחה והקהילה, והליברלי את ערכי החיים החירות והשוויון'. > אני לא בטוח שאותן דעות רווחות בדבר 'ערכי החיים', מצורפות כברירת מחדל לסט ערכי הליברליזם (חירות ושוויון). אני לא מכיר את הערך שכנית אותו 'ערך החיים'. אתה אולי מתכוון ל'קדושת החיים'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון שהזכות לחיים גוברת על זכויות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם 'זכות' החיים - Right to life [Wikipedia] מוגבלת בנסיבות מסויימות לטובת זכויות אחרות. הערכים הנגזרים מזכות זאת, יכולים אולי להצביע על מיקומי הדעות בציר השמרנות-ליברליזם, אבל הם לא מוחלטים בבחינת 'זה ראה וקדש' וזה בא לידי ביטוי בנושאים כמו הפלות, התמודדות עם טרור ובני ערובה וכו'. המקרה הטרגי של קסטלמן ז"ל, לא קשור לדעתי לציר הערכים הישראלי והוא מקרה ייחודי לטרגדיה הלאומית לאחר ה-7/10 וגם אותו קשה לייחס למקרה אלאור עזריה מפאת ההבדלים והתקופה והנסיבות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |