בתשובה לאריק, 21/01/24 11:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז זהו שממש עכשיו התגלה (לפחות לי) שאין שני וראשון. המטרות של מיטוט החמאס ושחרור החטופים הן מנוגדות. ליתר דיוק, המשך הלחימה יוביל בודאות גבוהה לחיסול רוב החטופים. אין כאן הקשחה של עמדת החמאס. זו עמדתם מאז ומתמיד. מדובר ביריב פוליטי קנאי ונחוש שאינו ממהר לשנות עמדותיו ומתמחה בהליכה על הסף. כל מה שבית העכביש של החברה הישראלית אינו. אציין שרבים שותפים לדעתך. למשל אייזנקוט שמתיחס להבטחות צה"ל לשחרר חטופים כ"לוקשים", אבל מתנגד להפסקת הלחימה. השאלה אינה הפסקת הלחימה אלא האפשרות להגיע להסכם עם החמאס שלא יהיה תמונת ניצחון חמאסית. אני מפקפק בכך מאד. מדוע שהחמאס יסכים לכך כאשר צה"ל מוציא חצי מן הכוחות מן הרצועה? בעוד שרת הפופקורן נלחמת בחקירת מחדל 7.10 צה"ל כבר אמור לחקור מחדל חדש: מדוע צה"ל נכשל בכיבוש הרצועה? לענ"ד זה קשור ברגישות הקיצונית לאבידות. זהו מלכוד שכבר נפלנו בו בעבר, כאשר סה"כ האבידות במלחמת התשה ארוכה עלול לעלות על האבידות של מלחמת תמרון מהירה. בדרך הנכחית של כיבוש עוד בית ועוד מנהרה, המלחמה תמשך שנים ובהסתברות גבוהה תסתיים בנסיגה ללא השגת דבר. אסיים בציטוט לא מדוייק של שיר שכתבה המפלגה הקומוניסטית של מאו עבור החיילים הסינים האנלפבתים של צבא הגרילה שלהם ונועד להסביר להם את האיסטרטגיה הצבאית: האוייב מתקדם, אנו נסוגים. האוייב מתעייף, אנו לוחמים. האוייב נסוג, אנו מנצחים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |