|
ראיתי את המאמר הזה ב"הארץ", ואז כבר תמהתי, אם יכול להיות שהכותב מתעלם מכך שהמוסדות החילוניים הם מוסדות מחקר בעיקרם, והפעילות הממומנת באותם מיליארדים איננה לימודי הסטודנטים, אלא פעילות מחקרית אקדמית שוטפת? בקיצור, נראה כאילו לקחת את תקציב האוניברסיטה ולחלק במספר הסטודנטים זה הדבר הנכון לעשותו. דא עקא, שזה פשוט לא נכון. מן הראוי לקחת רק את תקציב שירותי ההוראה שבתוך מוסדות המחקר הללו, ולחלקם במספר הסטודנטים, ואז נגלה כמה המדינה משקיעה בסטודנט. נכון, יתברר שהמדינה משקיעה הרבה במחקר. בגלל זה יש לנו התל"ג הגבוה ביותר בסביבה ואנחנו מצליחים לקיים את עצמנו על אף חסרון במשאבים טבעיים, ובגלל זה גם יש לנו עדיין ידע מצטבר בהיסטוריה, ספרות, ארכיאולוגיה, ושאר דברים שברוח. אבל זה לא קשור להשוואה בין סטודנט לתלמיד ישיבה סטודנט מקבל פחות, מה לעשות.
|
|