|
||||
|
||||
איני יודע מדוע, אבל השבחים ובמיוחד פניו המרוצים של מקבלם מזכירים לי מערכון ששמעתי מזמן ובו מנחה של איזה מופע מציג את "להקת המכוערים" לקול מחיאות הכפיים של הקהל. הוא פונה לנציג הלהקה ואומר: אוך כמה שאתם מכוערים, וזה עונה: תודה. תודה. והוא ממשיך: ממש גועל נפש ונענה שוב בתודה, וכך ממשיך בעוד ועוד "שבחים" לשביעות רצונו של מקבלם. לבסוף כשנגמרות לו מילות השבח הוא פונה לאיש ואומר: טוב. מה תשירו לנו? ואז האיש עונה בהפתעה: מה זאת אומרת נשיר? אנחנו לא שרים. אנחנו מכוערים . . . |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |