בתשובה לרטקסס, 04/01/24 9:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא רק דיון סמנטי, כי מההגדרה שלך הוצאת את זה שישראל היא ה"חלשה" במאבק הזה. אני מבין למה אתה מעדיף לא להמשיך, הרי כבר הראתי לך כמה פעמים שההגדרה שלך לא עקבית עם עצמה (ז"א, כשאתה סופר את הכח של צד אחד, הפלשתינאים, אתה כולל בתוכו את כל מי שלא הביע תמיכה נחרצת בצד הישראלי, ומוסיף להם את כל בני דתם, וכשאתה סופר את הכח של הצד השני אתה לא כולל את מי שתומך בו, ובטח לא את מי שמחזיקים בדת דומה למי שתומכים בצד השני). "...אנחנו מדברים על סדר גודל של ..." כמו שהסברתי, למיטב הבנתי סדר הגודל של החלקים השונים לא משנה, הממשלה תלויה בשיתוף פעולה של כולם. אם המחיר של עגבניה הוא 100 שקל, לך יש 90 שקל, למשה יש 9 שקל ולראובן יש שני שקל... "איכשהו אני יכול גם לנסות לשייך חברי כנסת לשם" חברי הכנסת לא מייצגים את הרכב האוכלוסיה בנוגע לשאלת עתיד עזה אחרי אוקטובר. "הכיוונים האלו כמובן נקבעים גם ביחס לעמדתך האישית, ועבורי למשל דני דנון או נפתלי בנט הם לא ימין קיצוני, בעוד עבור אחרים הם כן" מה זה משנה, הגדרתי למה אני מתכוון ספציפית ל"ימין קיצוני", זה שבעינך זה לא השם הנכון זה חסר משמעות, אם אתה רוצה תן לזה שם אחר. "הצבא הוא מפא"יניקי מיום היווסדו והוא ההתגשמות של מרכז קיצוני." הצבא תלוי בתמיכת האוכלוסיה. אני לא חושב שמאז היווסדו הוא היה במצב דומה בו הוא צריך את השתתפות כל כך גדולה מצד אחד ושהמשתתפים בו חלוקים על התוצאה הרצויה מצד שני. "החזרת החטופים היא כמובן מטרה שכלל 3 חלקי הציבור הישראלי מסכימים לה" אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור, את המטרה הזאת ישראל כבר לא תשיג. "אבל ל"מיטוט שלטון החמאס" הרבה פרשנויות" ובגלל זה זאת לא באמת מטרה אסטרטגית. אני לא חושב שהסכנה היא מריבות בצבא, אבל סרבנות, אי שיתוף פעולה אזרחי או שביתית איטלקיות נראות לי די סבירות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |