|
||||
|
||||
אי אפשר להחזיק אמון ולהשתמש במניפולציות בו זמנית. בכלל, אמון זה משהו שקשה לבנות וקל להרוס. אם אתה רוצה לבנות אמון, אל תשתמש במניפולציות. "ממתי ה"שמאל" מקדש כל כך אדמה?" אני לא דובר של השמאל, אני יכול לדבר רק בשם עצמי. אני יודע שאתם לא באמת מתכוונים לשפר את איכות חייהם של העזתים. אני יודע שאתם משקרים להם, לי, ואולי גם לעצמכם. אני יודע שהעוני ברצועת עזה מזיז לכם כמו שאליפות העולם בהטלת חיצים מזיזה לי. אני יודע שהכל סתם עוד עוד תירוץ להעמיק את הכיבוש. אני יודע שעל מזבח ארץ ישראל השלמה אתם מוכנים להקריב את האמת (ואת חיי). כן, גם מולי אתם צריכים לבנות אמון, והעובדה שאין לך בעיה במניפולציות היא בדיוק הסיבה שאני לא מאמין לך. תחשוב על התנאים המינימלים להזזת אוכלוסיה אזרחים בתוך המדינה ז"א משא ומתן מכבד, התחשבות בצרכי היחידים והקהילה, פיצויים נדיבים, מתוך מטרה ראויה לשמה, תוך כדי שמירת זכויותיהם המלאות של כל המעורבים, ואלה התנאים להתפנות לפנות אזרחים בתוך המדינה, אז כשאתה מדבר על נתינים שאינם אזרחים ועל פינוי למדינת עולם שלישית שאיננה מדינתם... על אחת כמה וכמה שהתנאים חייבים להיות מחמירים יותר. |
|
||||
|
||||
אתה לא חייב להאמין לי כמגיב בכלל, ואתה בטח לא חייב להאמין לפוליטיקאים, אבל אם חשוב לך לפתור את הסכסוך (*עבורך*) אז כדאי שתתייחס לרעיונות לפי התוכן שלהם ולא לפי אומרם. אני לא נפגע מזה שאתה לא מאמין לי, אני לא מכיר אותך, אבל במסגרת הדיון בינינו אתה חייב להתייחס למה שאני כותב בלי הנחות מפליגות, כי זה סתם מבזבז זמן באופן כללי זה די מצחיק בפני שהימין המשיחי בישראל צריך לבנות אמון איתך אבל לא אויב ערבי. ממש אנה קרנינה פה. המשפחה הישראלית קשה, והריב בתוכה קשה, וחלק מהאחים מעדיפים להאמין לעמים עם המוניטין הכי גרוע בהיסטוריה. כשאני מדבר על הגירה מרצון אני מזכיר שוב - מרצון. אזרחי עזה אינם נתונים למרותי וכלל האלמנטים שציינת הם לא אחריות של ישראל בלבד אלא של הקהילה הבינלאומית. זה לא כזה מורכב. אגב, יש לי גם עוד פתרונות אחרים נפלאים שאשמח לדון בהם. מדינה מחר בכל רצועת עזה עם גבול הרמטי. ואז כשיהיו טילים מעזה נוכל לפעול, ללא ביקורת, לפי דיני המלחמה. בעצם, רגע, זה קורה בלבנון כבר עכשיו... אופס. מוזר לי שכל הזמן רוצים להתקיף אותנו. אולי כי הם חושבים שאנחנו משיחיים ומניפולטיביים. טוב, בטח כשגנץ יהיה ראש ממשלה זה לא יקרה! |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, התייחסתי לרעיון שלך לפי התוכן, והתגובה שלך, ואני מצטט, היתה: "ברשותך, לא המשכתי לקרוא לעומק את תגובתך מעבר לפסקה הראשונה". יש לך את רשותי לא לקרוא, אבל לא לטעון שלא כתבתי. "זה די מצחיק בפני שהימין המשיחי בישראל צריך לבנות אמון איתך אבל לא אויב ערבי" בוודאי שכן, ואין ספק שחוסר האמון (ההדדי והמוצדק) הוא אחד מהמכשולים המתסכלים ביותר לסיום הסכסוך. אם כי, כמובן, יש הבדל בין הדרישה שלי לאמון משותפי למדינה לאמון מאזרחי מדינה אחרת. (תחשוב על זה ככה, כמו ההבדל בין רמת אמון בשותף לדירה לרמת אמון בשכן). "חלק מהאחים מעדיפים להאמין לעמים עם המוניטין הכי גרוע בהיסטוריה" השאלה היא לא למי אני "מעדיף" להאמין, אני את חוסר האמון שלי בכם זכיתם אחרי עשורים של שקרים, מליל הסדר ההוא ועד ל"סתמו את הפה" מלפני שבוע. שאר התגובה שלך לא נראית לי רלוונטית לכלום - סתם הוצאת קיטור. תקן אותי אם אני טועה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |