 |
היכרותי עם עידו היתה מוגבלת לאולטינט, אך גם ללא התוודעות אישית אליו נוכחתי לדעת שהוא מיוחד. העדות הכי ברורה לכך באה כאשר ניהלתי איתו דיון על משחקי ההרפתקאות הישנים שהיו נפוצים פעם, והוא טען כי הוא מעדיף את משחקי 'סיירה', שהיו עשירים בעלילה, על גבי משחקי 'לוקסארטס', שהיו סתם מצחיקים. רק אנשים מיוחדים חושבים כך.
אני זוכר גם שהוא היה עם הלב במקום הנכון. היה ברור לכולם שהוא מבריק; אבל בניגוד להרבה גאונים אחרים, הוא לא נתן לאינטיליגנציה שלו לסובב לו את הראש. אי אפשר היה שלא לאהוב אותו, אפילו דרך המחשב.
את הידיעה על מותו של חייל מפליטת כדור שמעתי ברדיו בדרכי חזרה מהצבא, אך אני עדיין מזועזע מכך שזה היה עידו.
חבל. טמטום.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש