בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 24/12/23 6:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(אני לגמרי לא מסכים לזה שאי אפשר לומר "מלמדים בעזרתו" לגבי התנ"ך בשיעורי תנ"ך - המורים מקריאים ממנו, התלמידים אמורים לקרוא אותו ולצטט ממנו, אם זה לא "מלמדים בעזרתו", אז מה כן?) בכל מקרה, למיטב הבנתי, ותקן אותי אם אני טועה, אתה אומר שמה שהופך את התנ"ך ל"לא ספר לימוד" לצורך העניין זה המורים שמתווכים אותו באופן שונה? (אם כן, נחסוך את התגובה הבאה שלי, זה לא תואם בדיוק את מה שכתבתי בתגובה 765173 - ובפרט: "למיטב הבנתי על ההתנהגות של ילדים (נורמלים) כבוגרים משפיעים, לפי הסדר: המציאות, ההורים, החברה, המורים, טלויזיה/סרטים/ספרי קריאה/משחקי מחשב ואחר כך, אם בכלל, ספרי הלימוד"?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הענין, דוגמהת הדגל שלי היא שאני למדתי בשיעורי תנ"ך (אמנם בתיכון) את ההבדליןם בין בריאת העולם בפרק א לפרק ב', שנובעים ככל הנראה מכך שהם נאספו משני סופרים שונים ומקורות שונים ולכן יש כאן שני סיפורים שונים שאוחדו. וזה כחלק מתוכנית הלימודים *הרשמית*, לא עקב תיווך פרסונלי של מורה זה או אחר. כשלומדים ככה תנ"ך, זה מיד מבהיר לתלמיד שמדובר ביצירה ספרותית עתיקה שנכתבה על ידי סופרים כאלה ואחרים, והיא בדיונית בדיוק כמו הבהוואד-גיטה או כמו המיתולוגיה היוונית. ולכן, זה איננו עומד בהגדרה של ספר לימוד. באותה מידה אדיפוס המלך איננו ספר לימוד, אלא חומר קריאה כחלק מתכנית הלימודים בספרות. ואף תלמיד לא חושב שהצדק על פי אלים יוניים או להרוג את אביך ולהתחתן עם אמך הם ערכי לימוד ראויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתלמידים לומדים על אדיפוס המלך מתוך ספר הלימוד שלהם הם לא אמורים להסיק שהערכים על פיו הוא פעל הם ראויים או שהסיפור התרחש במציאות. ההורים שלהם סיפרו להם על כיפה אדומה וסינדרלה הרבה לפני שהם הגיעו לבית הספר והם מסוגלים להבין את הקונספט של סיפור בדיוני כשהוא מופיע בספרי קריאה, בסרטים, בטלויזיה ובחיים. אין שום סיבה שסיפורים שלא התרחשו במציאות לא יהיו כתובים בספרי לימוד (ואכן, הם מופיעים בספרי לימוד). תחשוב על ספר ללימוד קריאה בו כתוב "דנה קמה, דנה נמה", אף אחד מהילדים לא יגיד: "אבל היא לא נמה, היא יושבת כאן לידי". תחשוב על ספר ללימוד חשבון בו כתוב: "ליוסי היו 5 תפוחים והוא נתן לדנה תפוח, כמה תפוחים יש ליוסי עכשיו?", אף ילד לא יחשוב שעכשיו יוסי ודנה חברים. ילדים הם לא מפגרים וסיפורים לא אמיתיים מופיעים בספרי לימוד כל הזמן, והתלמידים מסוגלים להבין (וכשזה קשה - לרוב זה לא - המורים וההורים שם לעזור) מתי הם אמיתיים ומתי לא, ואיזה שיעור אפשר וצריך ללמוד מהם. אחרי הכל, הספר הכי מפורסם שנכתב במטרה להיות ספר לימוד (ומכאן, לדעתי, היה ספר לימוד) מספר על אווזים מדברים וגמד שמטיל קסמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שתלמיד ישראלי ממוצע במערכת החינוך הממלכתית1 מתייחס לתנ"ך מלכתחילה כסיפור בדיוני בסגנון כיפה אדומה היא כל כך מנותקת מהמציאות, שהיא ראויה לסיפור בדיוני משל עצמה. 1 שלא לומר הממלכתית-דתית, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בניסוח יותר פוזיטיבי: אם התוצאה של לימוד התנ"ך בבית הספר היתה שהתנ"ך ייתפס על ידי התלמידים כסיפור בדיוני כמו כיפה אדומה - דיינו. לדעתי זה רחוק מלתאר את המצב הקיים, ועל כך בעצם נסוב הפתילון הלז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הפתיל נסוב על השאלה האם ספרי לימוד משפיעים על התנהגותם של התלמידים בבגרותם יותר ממוריהם, הוריהם, חברתם או המציאות בה הם חיים. התנ''ך היתה סתם דוגמא, לא קשה למצוא עוד עשרות דוגמאות אחרות, ואם הייתי חושב לרגע שיש מי שחושב שהתנ''ך הוא לא ספר לימוד הייתי בוחר בדוגמא אחרת. בגלל זה שאלתי אם ההבדל הזה זה רלוונטי לדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזרת ספרי מתמטיקה מלמדים מתמטיקה, וכך הדבר לספרי פיזיקה וכד'. בעזרת ספר התנ"ך מלמדים (כמעט רק) את ספר התנ"ך. זה כמו שבעזרת "דובשני" (עוד קיים?) מלמדים ספרות, ובעזרת "החטא ועונשו" מלמדים (כמעט רק) את "החטא ועונשו". ההסתייגויות בסוגריים הן מפני שלפעמים מוסיפים ללימוד הספר גם דיון בעניינים שעולים ממנו, והם לא פעם גם הסיבה להכללתו בחומר הלימוד, אבל ההבדל נראה לי די פשוט: ספר לימוד הוא ספר שעצם סיבת קיומו היא להיות עזר לימודי. בספרים אחרים הלימוד הוא רק נזק משני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לסיים את הפתיל סמיילי המיותר הזה בסגנון הבדיחה עם הפיל והפסנתר. אפשר לכתוב ספר לימוד על החטא ועונשו. אי אפשר לכתוב את החטא ועונשו על ספר לימוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל לבזבז רעיון שכזה. בני גורן מתייסר לאחר בניית עזר לא חוקית (בתפקיד חוקר המשטרה,יואב קיש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים, אבל זאת נראית לי סמנטיקה לא מעניינת. לעניינינו, התנ"ך, החטא ועונשו, ואלפוני נגישים לכל התלמידים באותו אופן. אם אחד מהם אמור להשפיע על התלמידים במנוגד למורים, להורים, למציאות ולחברה אז גם האחרים ישפיעו באותה מידה. למיטב הבנתי, השאלה אם נוצר על מנת להיות עזר ללימוד נושא אחר או אם הוא משמש בעזר ללימוד למרות שהוא נוצר במטרה אחרת לא צריכה לגרום לו להשפיע על התלמידים באופן אחר. (ואם מישהו חושב שכן, הייתי שמח להבין למה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שספרי לימוד משפיעים פחות מחמשת אלה שאתה מונה. אני חושב שסביר כן להתחיל מהם, כי הם משוכה אחת שיחסית קל לעבור. אם לא מצליחים לעשות את זה, איזה סיכוי יש לשנות את המורים, שלא לדבר על ההורים והחברה? (את המציאות בהחלט יותר חשוב לשנות.) אני משער שיש תפקיד לא טריוויאלי לספרי לימוד בסימון של מה נורמטיבי ומה לא, מה מותר לומר ולחשוב בריש גלי ומה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לפרוטוקול: ברור שאני מסכים שרק לדרוש שינויים בספרי הלימוד זה לא מספיק (אם מישהו בפתיל רומז שאני טוען שזה לבדו יעשה את כל השינוי, זה איש קש). למשל, זהות והערכים של המורים זאת נקודה חשובה ובהחלט יש ערך להצבעה על הרפש האנושי שאירגון אונר"א מגייס לשורותיו. אין שום סיבה שהדברים הללו יהיו נתון שלישראל, לתורמים ולעולם אסור להתיחס אליו (כחלק מהסכמים עתידיים ו/או הצבת תנאים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הטעם לשנות את הספרים בלי לשנות את ההורים או החברה? מה המטרה שלך? המציאות היא כזאת שישראל נותנת להם (להורים, למורים, לחברה ולילדים) עוד ועוד סיבות לשנוא את ישראל. הספרים האלה לא נכתבים בואקום, ולא נקלטים בואקום, ולמיטב הבנתי, אם תצנזר אותם רק תגרום להם עוד סיבה לשנוא את ישראל, מה שלא רק שלא יועיל אלא אפילו יזיק. גם אם ספרי הלימוד יכתבו על ידי פורום קוהלת, אני מנחש שהמורים יעבירו אותם בדרך אחרת לגמרי ממה שנדמה לכם, וגם אם כל המורים יוחלפו על ידי בנות שירות מהחינוך הדתי, אני מניח שהילדים יקלטו את החומר הנלמד באופן קצת שונה ממה שנדמה לכם. בסופו של דבר, איך שלא תהפוך את זה, ספרי הלימוד הם עוד תירוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא אומר לשנות את ספרי הלימוד ולנוח. כתבתי אפילו, ''את המציאות יותר חשוב לשנות''. אני רק לא חושב שספרי הלימוד הם עניין זניח. ספרי לימוד שממוסגרים כ''האמת היא כך'' (והתנ''ך במערכת החינוך הממלכתית הוא לא כזה) לפחות אומרים מה גבולות הגזרה הממסדיים, ואני חושב שיש לזה משמעות. אם נשפר מאוד את המציאות (היחס הישראלי לפלסטינים) וספרי הלימוד שלהם יישארו אנטישמיים, זה לא טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נשפר את המציאות, אז הדרישה לשנות את הספרים תבוא מלמטה, ואם לא המורים יתעלמו מהספרים. בסופו של דבר מעט בני אדם יפעלו בהתאם לספרי לימוד כשהמציאות והחברה מתנגדים לפעולה כזאת. תחשוב על ישי שליסל (להבדיל מיגאל עמיר, למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאני לגמרי מסכים איתך, אבל בקירוב טוב אני כן מסכים איתך בעניין ספרי הלימוד (הייתי אומר שספרי לימוד הם מרכיב לא גדול במיוחד בפאזל קשה, ושהמציאות חשובה הרבה יותר), ובזאת כנראה אפרוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מלמדים בעזרת התנ"ך את התנ"ך כמו שמלמדים מתמטיקה בעזרת מתמטיקה. במקרה נושא הלימוד כאן הוא ספר.) אין לי ויכוח עם הפואנטה של תגובה 765173, רק הדוגמה שלך - התנ"ך ומצוות הכשרות שבו - היא לא דוגמה משכנעת לדעתי, כי מצוות הכשרות לא מוצגות לתלמידים כמשהו שראוי להם לעשות, והשיעור לא מובנה כך. לעומת זאת, ספרי לימוד מובהקים יותר כן מתיימרים לעשות זאת, כמו בדוגמאות של אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נושא הלימוד הוא האידיאה של ספר, חומר העזר ללימוד הוא אובייקט פיזי שהוא ספר ספציפי. קוראים להם באותו שם אבל הם לא אותו הדבר). אני חשוב שזה דווקא מה שהופך אותה למוצלחת. כולמו יודעים (אני מניח) שהספר נגיש לכל התלמידים וכולנו יודעים (אני מניח) שרוב התלמידים לא לוקחים את מה שכתוב בו כמו שהוא, ולכן צריך להיות ברור לכולנו שזה לא הנגישות או התוכן של הספרים אלא דברים אחרים, וזה השלב בו אנחנו צריכים להסביר מה הם הדברים האחרים. אתה מסביר את זה (ואני קונה את ההסבר שלך) בגלל הדרך בה התוכן מונגש לתלמיד ומבנה השיעור, אביב מסביר את זה בגלל שהמח "שלהם" עובד אחרת משלנו (ואת ההסבר הזה אני לא קונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהמח ״שלהם״ עובד אחרת משלנו. המח שלהם עובד כמו המח של כולנו ואם אנו היינו גדלים עם מורים דומים וספרי לימוד דומים, היינו גדלים (בהסתברות לא קטנה) לחשוב באופן דומה לאופן בו הם חושבים. אני מבין שחשוב לך להסביר לאחרים מה אתה חושב שאני אומר. משום שאתה לא כל כך טוב בזה, נראה לי שרצוי שתתרכז בלהסביר מה אתה חושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ואם אני אתקן את זה ל"המח שלהם עובד משלנו בגלל הנסיבות בהם הם חיים" זה יציג את עמדתך טוב יותר? אם אתה חושב שאני לא מבין מה אתה חושב, אתה יכול לענות לשאלות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול, אבל מעדיף לפרוש מה״דיון״. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |