 |
וכדאי להזכיר שכמו עם העם הפלשתיני, אפאחד לא שאל את העם היפני אם להיות שוחר שלום או רודף מלחמה.
למעשה החצר הקיסרית חיפשה הסכם שלום עם ארה"ב עוד לפני הטלת פצצות האטום. היו רק שתי בעיות. ראשית היפנים טעו ופנו לבריה"מ (איתה היו ליפן יחסים דיפלומטיים) ובקשו ממנה לתווך בהשגת הסכם כזה ושנית מועצת הקיסר (הממשלה) מנתה 6 אנשים: 3 אזרחים ו-3 אנשי צבא. שלושת אנשי הצבא התנגדו לכניעה עד להטלת פצצות האטום והקיסר היסס להטיל את קולו המכריע במצב כזה. מ-1904 יפן היתה דיקטטורה צבאית כאשר השרים האזרחיים ייצגו בעיקר את הבירוקרטיה וראשי התעשייה הכבדה והצבאית ומ-1941 ועד 1944 עמד בראשה הגנרל טוג'ו שהיה רוה"מ ושר הצבא.
יפן לא היתה חלק מתכנית מרשל שנועדה לאירופה, אבל אכן קבלה הלוואה גדולה מארה"ב (2.444 ביליון $) בתום מלה"ע. עיקר צמיחת הכלכלה היפנית התרחשה במהלך מלחמת קוריאה כאשר המשק היפני סיפק את רוב צרכי צבא ארה"ב שם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש