|
||||
|
||||
זה ברור, וזה היה ברור לי אפילו כששמעתי את הפרסומת ברדיו (בסביבות גיל 6) ובכל זאת לא הייתי מקבל לעבודה את הקופירייטר שהמציא את זה. |
|
||||
|
||||
בילדותך הציבור היה מוכן לקלוט מסרים מורכבים ואמיתות קשות. היו אפילו פוליטיקאים שהיו מסוגלים להבטיח לציבור דם, עמל, יזע ודמעות, ולהישאר פופולריים. היום, איפה. |
|
||||
|
||||
מסרים מורכבים עם עלילה! כאן יש המון דוגמאות לפרסומות מהימים ההם, חלקן הקדימו את זמני ואת חלקן אני עדיין זוכר. |
|
||||
|
||||
לכדה את עיני המודעה, טקסט בלבד, ''ח.נ. ביאליק מעשן דובק''. מי היה מאמין שביאליק הוא חלוץ הפרזנטורים בארצנו. (בטח הוא אפילו לא קיבל על זה כסף. מעניין עם הנחת סלב.) |
|
||||
|
||||
מוזר. לפי ויקיפדיה, דובק נוסדה לאחר מותו של ביאליק. |
|
||||
|
||||
באמת מוזר, כי באוסף העיתונות של הספרייה הלאומית אני רואה פרסומות לדובק החל מ-1932. מה, יכול להיות שבוויקיפדיה כתוב משהו שגוי? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |