בתשובה לאריק, 17/12/23 15:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לך סימוכין לכך? אני למשל יכול להביא המון דוגמאות מהאייל שבהן התנגדתי לנסיגות מעזה (אוסלו וההתנתקות). למשל, בתגובה 250066 הבעתי התנגדות להתנתקות, וגם נימקתי את התנגדותי בנשק הרב כולל רקטות ארוכות טווח שתכנסנה לרצועה ממצרים, שלא ממש יהיה לה אינטרס למנוע זאת, כפי שנוכחנו בהמשך לאחר ההתנתקות, וגם דברתי בפירוש על כך שההתנתקות לא תרכך את לב האויב כפי שסברו רבים אז וכפי שטען שרון, ושהסכסוך יימשך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי להסביר לך משהו. לא כולנו מתיחסים למה שאנו כותבים באייל כלכתבי קודש שיש ללמוד ולחקור אותם. אני עצמי חושב כבר שנים רבות שלא תהיה ברירה אלא לכבוש את עזה. עכשיו מתברר שאני לא לבד כאן. יחד אם זה לא אתפלא במיוחד אם ימצאו תגובות שלי בעבר שיוכיחו שזכרוני מטעה אותי. הדעות שלנו לא כאלו נחרצות ופשטניות ואנו פשוט לא זוכרים כל מה שכתבנו בשנים האחרונות. ועל כך אמר, משה דיין כמדומני, שרק חמור לא משנה את דעותיו. אני חושב שכולנו מודעים לרגישות הישראלית לחיי החיילים וכל התבטאויות שלך על הקושי לגלגל את השעון אחורה ולכבוש את עזה הן נביחות נגד הרוח. כולם מבינים שההנהגה הישראלית זקוקה להסכמה ציבורית לשלם את המחיר שנדרש על כיבוש עזה, מה גם שגודל המחיר לא היה ברור מראש. הפוגרום שערך החאמס בעוטף עזה סיפק את התמיכה הציבורית הזאת ולכן המבצע יצא לדרך. אין פה על מה לדון או לכתוב. השאלה היא אם הנהגה ראוייה לא אמורה ליצור באופן אקטיבי את ההזדמנויות שלה ולא להתלונן כל הזמן על האופוזיציה שלא מסייעת לה לבצע את מדיניותה. לו באמת רצה המנוול לבטל את תוצאות אוסלו או ההתנתקות, היה צריך להוביל את המהלך הזה, בדיוק כפי שעדיין לא מאוחר לבטל את הסכם הגבולות הימיים עם לבנון. האמת היא שהמנוול הוא חדל אישים שכוחו בדיבורים ובתעמולה ולא במעשים. לא זכור לי שבעבר השמאל היה יותר בעד מו"מ עם החמאס מאשר המנוול וחוגיו. דווקא השמאל נקט גישה חיובית יותר כלפי הרש"פ ולא ראה בחמאס הבטחה גדולה. ברוח הימים האלו, אני חייב לציין שאיני רואה בגישה האקטואלית שמיוחסת למשפחות החטופים, המשך של מדיניות השמאל ההיסטורית. אלא משהו בנוסח שמאל חדש "פרוגרסיבי". זה יותר ניהיליזם של התנערות מן הגורל המשותף, שאני קושר אותה יותר לאבדן האמון בשלטון המרכזי ולתופעות לואי של התכשיטים שנסחטים מעובדי הלשכה והסיגרים והשמפניות שמקוששים משועי עולם, מאשר למדיניות המסורתית של השמאל. באופן אישי אני גם סבור שבאוקטובר 23 היה מחדל צבאי שלא קשור באישיותו או במחדליו של המנוול ולמחדל הזה יש חלק מרכזי בתוצאות הקשות. יחד עם זאת, עיני לא תרד דמעה, כאשר המנוול נקבר תחת איי החורבות של תדמית "מר הביטחון" שטיפח במשך שנים. המנוול לא "אשם" באופן ישיר בתפיסת הביטחון של צה"ל, בכך שהצבא התיחס במשך תקופה ארוכה מאד לעוטף עזה כאל שטח עורפי ושם את כל הביצים בסל המכשול הטכנולוגי (עוד תדמית של המנוול כבונה גדרות וחומות). אפילו העברת הכוחות מעוטף עזה להגנת המתנחלים ביו"ש אינה אקדח מעשן לאשמת המנוול. החטא היה בהקמת ממשלת הבית כנסת המלא-מלא שלו. באופן טבעי, הגבאים, השד"רים והבטלנים בלבלו את מוחו של המנוול בעניין הביטחון של המתנחלים והעברת הכוחות היא עניין שבשגרה. לעומתם יושבי עוטף עזה בחרו לכנסת את הכסיל שישב אצל גנץ ובחר לשחק "מה יפית" עם חובשי הכיפות והזקנים במקום להלחם בהם על המשאבים הביטחוניים. באופן טבעי אתה וערוץ 14 נוטים לנפנף באחריותו הישירה של המנוול למדיניות הביטחון כדחליל שקל להלחם בו. מפני שלא חסרים שותפים אחרים למחדל. אבל "מר ביטחון" ו"תנו לצה"ל לנצח", אלו קונספטים שלכם ולא שלנו. הבעיה אינה שהמנוול ניסה במשך שנים רבות לאלף את התנין החאמסי ונמנע מלנקוט במהלכים שלא היתה להם תמיכה בציבוריות הישראלית. הבעיה נעוצה בכך שהימין בעצם עלייתו לשלטון ויותר מכך בהתנהגותו בשלטון ויותר מכך בהתנהגותו המופקרת בשנת המהפכה המשפטית, ניכר את שבט השמאל היותר פייסני וניסה לנהל מדיניות ביטחון שאינה מבוססת הסכמה חברתית רחבה אלא מבוססת על רוב ה-64 הידוע לשמצה. אשמתו של המנוול היא בכך,שמסר את המושכות לגורמים קיצוניים בקרב החוגים האולטרה-אורתודוקסים והאולטרה-לאומניים שהאמינו שהאינטרסים החיוניים של המדינה הם פגיעה בזכויות ובנכסים של שבט השמאל. וכאשר הגורמים הביטחוניים, גם בתוך ממשלתו שלו, ניסו להזהיר אותו שהוא מסכן את ביטחון ישראל, הוא טעה והלך אחרי עגלתם של לוין ורוטמן ולא גלנט והרצי. אין שום דרך למחוק את הדברים שאמר אייזנקוט בפברואר 2023: "ראש הממשלה הוא זה שצריך לקחת אחריות, זה נמצא על הכתפיים שלו, להבין את הנפיצות ואת גודל השעה. הוא צריך לדעת לשקלל את המציאות שאנחנו נמצאים בה - במציאות הנפיצה ביותר בעשרים השנה האחרונות, בזירה הפלסטינית ההערכה שלי שאנחנו נמצאים באתגר ענק שלא עמדנו בו ב־20 השנים האחרונות"."יש פה פגיעה בחוסן לאומי וחברה שיכולה בזמן הקרוב לעמוד באתגרים משותפים שנדרש לסולידריות כדי לעמוד מול אתגרים חיצוניים. ולכן, זה חוזר לראש ממשלת ישראל עם כל האחריות שהוטלה על לוין, יחד הם צריכים לקבל החלטה מנהיגותית שאם הייתי יכול לייעץ לו הייתי אומר לו שזה הדבר הנכון לעשותו, גם אם יש מחירים קואליציוניים ובמרכיבים כאלה ואחרים. גודל השעה מחייב אותו לקבל את אותה החלטה שקיבל מנחם בגין ב־82', במציאות מאוד מאוד לא פשוטה". נ ב. זה יצא לי הרבה יותר ארוך ומפורט ממה שתכננתי ואשמח אם מישהו יצליח לנסח את אותם הדברים בצורה תמציתית יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד נ.ב. אאז"ן הבעתי דעתי לא פעם בעד הערכה נמוכה של המחיר שיעלה כיבוש עזה. אם כי צריך לומר שכאשר אני רואה את המסורבלות הצה"לית, את התלות הכרונית שלו במודיעין מדוייק ואת הקושי לעמוד אפילו בנהלי פתיחה באש, אני פחות בטוח בתוצאה הסופית. אני רואה את הזמן הרב שחלף בין 7.10 לפתיחת המהלך הקרקעי לזכותם של גלנט והרצי ולא לגנותם. נראה לי חיוני לאמן את צה"ל בטקטיקות החדשות ואפילו אם מדובר בזמן קצר מאד. יש חשש גדול מאד שכוחות לא מיומנים יהפכו את הטקטיקות החדשות ל"חרבו דרבו" ומלחמה טוטאלית בשיטות של אתם יודעים מי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה, אתה יכול לנסות לשלוח מאמר תחת השם ''המנוול'', למערכת האייל, ואולי הוא יתקבל. אבל לענייננו, מרגע שעברנו למנגנון של ''סבבים'', כלומר השלמה עם שלטון עוין ברצועת עזה, ותגובה כזו או אחרת להפרת הפסקות האש מצדו עד להגעה להסכם הפסקת אש חדש, חשבתי כל הזמן שבאין רצון לשוב ולהשתלט על השטח, יש להסתפק במכה אווירית בלבד. ב''צוק איתן'' גם חשבתי כך בתחילה אבל כשהסתבר שקיימות מנהרות חודרות, השלמתי עם הפעולה הקרקעית ההיא שמטרתה הייתה להשמיד את המנהרות האלה. כיבוש רצועת עזה לא עמד בשום מקרה כמטרה אמתית מעולם, וכפי שאמרתי גם אני חשבתי (עד לאירוע הנורא ההוא) ש''עלותו'' גבוהה מדי. ואם אני מהקצה הימיני שלי חשבתי כך, אני מניח שלא היו אחרים שחשבו עוד יותר ימינה ממני. אם תמצא במרחבי האייל מישהו אתה או אריק או כל מישהו אחר שכתב שלדעתו צריך לכבוש את הרצועה ולהחזיק בה אתפלא מאד. אולי היה מישהו שהחמאס עצבן אותו ולכן כתב שצריך לכבוש את הרצועה ולמסור אותה לרשות, שזה בעיני שיא השיאים של הטיפשות, אבל לכבוש ולחזור שם לשליטה מלאה לאורך זמן, איני מאמין שיש מישהו בינינו שהעלה בדעתו דבר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן תתפלא לך ככל שתרצה, זו בדיוק דעתי ועד כמה שזכור לי כבר שנים רבות. אין טעם להעלות מנבכי ההיסטוריה את המחלוקת על מהותה של השליטה האוירית. ברי לכל בר בי רב שלהפצצה מן האויר יש אפקטיביות נמוכה בלחימה בטרור. עברנו שנים רבות של אינדוקטרינציה שדברה על "חה"א מגיב נגד תשתיות הטרור". מדובר בפתפותי ביצים של ישראל אלא אם מישהו מאמין שקבירת אלפי סבתות ותינוקות פלשתינאים מתחת לעיי חורבות מהווה נצחון על הטרור. כבר שנים רבות אני חושב שצריך להכנס רגלית לרצועת עזה ולהוציא משם את החמאס. אני רק התיחסתי לטקסטים המרובים שלך המסבירים עד כמה קשה לעשות זאת. בודאי שזה קשה ובודאי שאי אפשר לעשות זאת ללא הסכמה חברתית רחבה. לא לחינם קבע מקיאוולי שטיבו של הנסיך נקבע ע"פ יכולתו לאחוז בצמתה של אלת המזל. לו הייתי איש ימין ועדיין מחזיק בדעתי שאין מנוס מכיבוש צבאי של רצועת עזה והדבר הוא צורך חיוני, הייתי מגיע למסקנה ההגיונית שצריך להחזיר את השלטון לאנשי השמאל. על מי שרוצה גם לכבוש את עזה וגם ליישב אותה, יאמר "בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עד כמה שזכור לי.'' מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Happy hunting
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אני לא חבר בוועדה לבחירת מאמרים, אבל הייתי מעיר שצ״ל ׳מנובל׳ ולא ׳מנוול׳. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שבעולם של ערוץ 14 מגיע למנוול, פרס נובל על מה שהשיג למען מדינת ישראל בשנה האחרונה. בעצם, אם ליאסר עראפאת יש פרס נובל, מדוע שלא לתת אחד גם למנוול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה הלו״ז ב-14 ובכלל בערוצי 11,12,13. חדשות אני צורך לרוב מהטלגרם ואני מאוד מרוצה מכך. מכל מקום, הנבל שונה מהנוול בדומה למנובל השונה ממנוול —— |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש מושג כזה "הלכה היא ואין נוהגים כמותה". חוצמזה ישוב חשמור על אחידות ופשטות המסר. נבלים יש הרבה. מנוול יש אחד וכולם יודעים במי המדובר. אגב, שמואל א פרק כ"ה ("אִישׁ֩ הַבְּלִיַּ֨עַל הַזֶּ֜ה עַל־נָבָ֗ל כִּ֤י כִשְׁמוֹ֙ כֶּן־ה֔וּא נָבָ֣ל שְׁמ֔וֹ וּנְבָלָ֖ה עִמּ֑וֹ") הוא לפחות בעיניי, אחת מאותן פנינים ספרותיות בתנ"ך, בהן גם המספר וגם השומע יודעים שהסיפור והאמת לא חד המה. וכך מסר מורכב עובר מתחת לנאראטיב. המספר והשומע יודעים שמדובר בסיפור על פרוטקשן, אבל המסר הסמוי הוא שעדיף להיות נבון ולא צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. המושג הוא 'הלכה ואין מורין כן'. הטעם הנפוץ הוא שבלאוו הכי אף אחד לא ישמע להלכה שכזאת אז מה הטעם להוליך את מי שלא מבקש ללכת. 2. 'יחודו' של נתניהו הוא יתרונו. אלמלא הייחוד האישי לטוב ולרע שדוקלמו כאן ושם בדחילו ורחימו מעל עשור מתחת לכל שיח רענן, היינו אולי חוזים במנהיגים פוליטיים אחרים בגוש הימין. 3. אמנות ומשמעות בנאום אביגיל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |