בתשובה להאייל האלמוני, 22/11/23 17:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגשית ההחלטה אף פעם לא קלה, נכון. שכלתנית היו לי יותר עובדות בפני וזה היה מקל את הבחינה המוסרית שלי. נתתי מספר דוגמאות באחת התגובות כאן. אני לא חושש מהעסקה לכשעצמה. אני חושש מההמשך, ומה שהיא אומרת על השלב הבא. צריך לזכור גם שהלגיטימציה העולמית (אם בכלל קיימת) לחטופים תלך ותפחת גם ככל שהזמן יעבור, וגם ככל שמי שישאר שם יהיו גברים בוגרים או חיילים. חלק מהתגובה הזו גם קשה לי לבטא, כי אין ספק שאני לא זה שאצטרך להסתכל בעיניים של משפחות החטופים ולהגיד להם: החלטנו לא לקחת את העסקה. אני אחד שכותב תגובות באייל הקורא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהפיצול ל"רגשית" מול "שכלתנית" הוא לא נכון. אם אני מבין נכון, אתה אומר שמבחינה תועלתנית (או תוצאתית?) ההחלטה היתה קלה יותר אם היה לך יותר מידע. תועלתנות ושכלתנות זה לא אותו הדבר. לכל הכרעה שלא תקבל יש השלכות עתידיות, את חלקן אתה יכול לחזות (ויותר מידע יתן לך תחזית טובה יותר) וחלקן בלתי ניתנות לתחזית ללא קשר לכמות המידע שיש לך. בנוסף, יש נקודה בה עוד קצת וודאות לגבי העתיד לא באמת תהפוך את ההחלטה המוסרית לקלה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה, אבל אף אחד מאיתנו לא יודע היכן הנקודה הזו עוברת, כי אנחנו באפלה. ההחלטה המוסרית שלי הייתה למשל קלה מאוד אם היו אומרים לי שכל החטופים משתחררים ואני צריך להעביר 2 מיליארד דולר לחמאס, בלי הפסקת אש. ההחלטה המוסרית הייתה גם קלה אם היו אומרים לי שכל החטופים משתחררים ואני צריך להעביר 3000 אסירים לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי. הסיבה היא שצד אחד של המשוואה מאוד קל לי לאמוד - את הצד של מה שאני מקבל. במקרה שאני מקבל את כל החטופים - אין לי בכלל התלבטות מוסרית. בצד השני של המשוואה - אני עושה את השיקולים הקבועים, כפי שעשו עד היום, מה חמאס מקבל, כמה זה יתרום לו וכו'. כשמשתחררים חלק מהחטופים, בעסקה מודולרית, שתלויה בהפסקת אש יומית, מתלווים לעסקה שיקולים מוסריים מאוד קשים עבורי. עוד מידע, כפי שפירטתי בתגובות למעלה, עשוי להפוך את ההחלטה לקלה יותר (לא קלה אבסולוטית, קלה יותר.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |