|
||||
|
||||
הקונספציה לפיה המנוול טיפח את החמאס כדי להפיל את הרש"פ היא סוג של פייק. מאחר והפייק הזה מתוחזק ע"י ארץ נהדרת ואנשי תקשורת רבים, בהצלחה למנוול בהתמודדות איתו. תענוג לראות איך מכונת הפייקים של הימין מתווכחת עם הקירות. אין זה אומר שאנו חייבים להאמין בו בעצמנו. המנוול יגיד לך ובצדק שאהוד ברק ובני גנץ היו שותפים במדיניות ההכלה של החמאס וזכאים לקרדיט לא פחות ממנו. התאוריה על הפגיעה ברש"פ שייכת לבנט ושאר מיני מתחכמים מקוהלת וימינה. מה הרציונליזציה שאתה נותן למעשיך פחות חשובה מן המעשה עצמו. למנוול היתה מדיניות ברורה ומנוסחת לגבי הטיפול בטרור. הוא כתב על כך ספר. אם במציאות הוא סטה ממנה ב-180 מעלות, מן הסתם היתה לו סיבה טובה לעשות זאת. לענ"ד המדיניות של לאלף את הנמר החמאסי היתה מדיניות סבירה לזמנה, לכל מי שאינו רוצה להלחם עם כולם, כל הזמן. בסה"כ מאז עסקת שליט וביתר שאת בשנים שאח"כ התברר שישראל תהיה חייבת לכבוש את רצועת עזה ולמוטט את החמאס. הבעיה היתה רק להמתין לנסיבות שיאפשרו לציבוריות הישראלית להסכים לשלם את המחיר. הפיאסקו של 7.10 סיפק את ההזדמנות הזאת ומעבר לכך יש רק אינפנטיליות והיסטריה שלא לדבר על האידיוטיות של קשקשני אוסלו ואברהם אבינו. באותה מידה הציבוריות הישראלית ומנהיגותה הנסרחת כסחבה אחרי האינפנטיליות של ההמון, מתנהגת באוילות כלפי חזבאללה. לישראל יש כרגע אינטרס ברור כשמש לא להלחם בחזבאללה, אך היא אינה מסוגלת לתרגם אותה למדיניות הכלה שאינה נגררת כמו חבל אחר הדלי, אחרי תסריט ההסלמה של נסראללה. למי שישאל האם ישראל תוכל להמשיך לחיות עם החזבאללה על הגבול לאורך זמן, התשובה היא מדוע לא. אם חזבאללה לא יתקוף את הגבול, אפשר יהיה לסבול אותו בדיוק כמו שסובלים את איראן. אם לאחר שיוכרע החמאס בדרום, נסראללה ימשיך בהתגרויות שלו בצפון, יהיה אפשר להלחם בו לבדו. מה שזורבה היווני קרא להרוג טורקי ולנוח. בימים אלו אני נזכר שוב ושוב בפרק מן הסדרה מגדלי פולטי עם האורחים הגרמנים ("לא לדבר על היטלר"). בפאנץ' הסיום של הפרק תוהה אחד הגרמנים "מה שאני לא מבין, זה איך האנשים האלו ניצחו אותנו". |
|
||||
|
||||
לא שמעתי על הטענה שהוא טיפח את החמאס כדי להפיל את הרש"פ, אלא שמעתי (וקניתי) את הטענה שהוא תיחזק את החמאס במסגרת "הפרד ומשול" מול הרש"פ ומתוך כוונה לאיין כל סיכוי להתנעת איזשהו תהליך מדיני. לאור העובדה שהאסטרטגיה הזו הפכה לאופציה רק אחרי 2007 - רק תפיסה היסטורית ביביסטית למהדרין יכולה לתת על כך קרדיט לאהוד הרק (וגנץ? איך הוא קשור?). אני לא מסכים איתך לגבי האינטרס הברור כשמש של ישראל לא להלחם כעת בחיזבאללה. אולי אמנם יש כזה אינטרס, אבל הוא לא ברור לי כלל. |
|
||||
|
||||
גם ה-״אם חזבאללה לא יתקוף את הגבול״ הוא לא מאוד שונה מ״אם לסבתא היו גלגלים״. |
|
||||
|
||||
אתה מערבב בין המדיניות לבין הרציונליזציה שלה. ה''מדיניות'' בעיניך היא הניסיון לדפוק את אבו מאזן. אני משייך את זה לחוכמולוגים עם כיפות במקום מוח (בנט, סמוטריץ, קוהלת). אני לא חושב שיש התבטאות ישירה של המנוול עצמו בכיוון הזה. בעיניי המדיניות היא הניסיון לאלף את התנין או לחיות בדו-קיום עם החמאס. המנוול בין שאר מחלותיו מדברר הרבה ועושה מעט. מי שהתנגדו לכיבוש עזה ב''עופרת יצוקה'' היו ברק ואשכנזי ולא המנוול דוקא וזכורה גם ההתבטאות של בני גנץ ''עוד יפרחו פרחים'' אחרי צוק איתן. גם הביטוי ''יחלידו הטילים'' הגיע מאזורי א. ברק וג. איילנד. האינטרס הברור כשמש של ישראל הוא לרכז כוחות (בפרט כוחות יבשה) בכיבוש עזה ולא להלחם בשתי חזיתות. אופי הלחימה ברצועה הדורש לוחמים מיומנים ויחידות מובחרות יקרות המציאות, רק מעצים את האינטרס. יתכן שקיים אינטרס למוטט גם את החזבאללה. לא על כך הויכוח. האינטרס הוא לא להרים את כל הדגלים בעת ובעונה אחת. |
|
||||
|
||||
אנחנו דנים עכשיו בטקטיקה צבאית? אין לי מה לתרום לדיון. המחשה: ניסיתי להזכר אתמול באיזו דרגה השתחררתי. אני חושב שאולי נזכרתי היום, אבל אני לא בטוח. אין לי מושג מה היכולות של צה"ל, מה הסד"כ הקיים, והיכן הכוחות נחוצים. אין לי מושג איך מפעילים אותם. לאחר שהבהרתי את מידת המומחיות שלי בנושא, אשיב לך: אולי זה באמת מטופש מבחינה צבאית להלחם בחיזבאללה ממש כרגע, אבל זה לא מובן מאליו. מהרבה סיבות (אולי מטופשות ותלושות) זה דווקא נשמע לי חכם. ובכל מקרה, מעבר לשאלה הפרקטית של האם ישראל מסוגלת לממש את האינטרסים שלה, ומעבר לשאלה הטקטית של העיתוי - ישנה השאלה המהותית של עצם קיום האינטרס. אני מכיר בעובדה שחסרים לי הרים שלי מידע כדי לגבש דיעה מושכלת, ואולי אני מאד טועה - אבל ככל שביכולתי לומר משהו, הייתי אומר שלישראל יש אינטרס ברור להלחם בחיזבאללה עכשיו. |
|
||||
|
||||
הנבואה בדבר החלדת הטילים של חיזבאללה הגיעה מבוגי יעלון, אמנם ליכודניק לשעבר, אבל עדיין מהצד הימני של המפה הפוליטית. |
|
||||
|
||||
האינטרס הברור של ישראל, עכשיו עוד יותר מאשר בימים כתיקונם, הוא לא לפעול בניגוד למה שהאמריקאים דורשים. הבנתי שהם לא מעוניינים במלחמה אזורית (גם בגלל שהיא תעלה להם המון כסף, וגם בגלל המשמעויות הגלובליות), מלחמה שישראל מנסה לגרור אותם אליה כבר שנים, ועם ההתקרבות בין אירן לרוסיה הופכת להיות פחות פחות אטרקטיבית. מלחמת עירק לימדה את ידידינו מעבר לאוקיינוס שלא תמיד כדאי להאזין לעצות, לבקשות ולתחינות של אלה שכביכול מבינים טוב מהם את המתרחש במזרח התיכון. |
|
||||
|
||||
גם אני שמעתי שמועות כאלה. אבל אין לי באמת מושג מה האמריקאים אמרו ודרשו, אין לי מושג מה הסיכון לפעול בניגוד לרצונם כרגע בעניין הזה, אין לי מושג איזה ערבויות או דרישות או הבטחות או תוכניות נרקמו איתם לגבי העתיד בכל האמור לגבול הצפוני. בקיצור, אין לי מושג. לכן כל ההסתייגויות שלי בנושא. לו כל אחד אחר מלבד ביבי היה מוביל כרגע את המערכה, הייתי מוכן (ורוצה) להאמין הדברים נעשים ונשקלים בכובד ראש ענייני, ושאם ישראל לא תקפה עדיין בצפון למרות שעל פניו מובן מאליו שאין לה ברירה טובה אחרת - אז יש לכך כנראה סיבות טובות. אבל. |
|
||||
|
||||
סליחה על משהו לא קשור: אם בא לך לשלוח לי את כתובת האימייל שלך, אולי אוכל לעניין אותך ברעיון מסויים שנוגע בתחום המומחיות שלך (בהנחה שאתה בתעשיה ולא באקדמיה). אם לא בא לך, לא קרה כלום ונוכל להמשיך לריב כרגיל. |
|
||||
|
||||
HaayalOmer@gmail.com. אני מקווה שבכל מקרה נוכל להמשיך לריב כרגיל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |