|
||||
|
||||
Tom Nash מסכם את היום ה-37. הסיכום הפרו-ישראלי שלו רווי באופטימיות (לדעתי מוגזמת) לגבי הצד הישראלי והוא גם טוען באופטימיות (גם לדעתי מוגזמת) שהסיכוי להתרחבות האירוע לסכסוך איזורי הוא נמוך. אבל זאת לא הסיבה שקישרתי. קישרתי בגלל מה שהוא מתאר כהעתיד המתוכנן של עזה. הרעיון המוזר שהוא מעלה (מדקה שמונה וחצי), שאין לי מושג מאיפה הוא הגיע או מה המקורות עליהם הוא מסתמך, הוא לגבי התוכנית של ישראל לגבי עזה: פירוז הרצועה וחלוקתה לכשישה איזורי שליטה. מעין קנטונים (או אולי כמו איזורי שליטה של פשע מאורגן?). כל איזור שליטה ינהל את עצמו באופן עצמאי בהנהלת ״משפחה״ כלשהי שתקבל את הגיבוי מישראל לשליטה באיזור שלה. לא יתנו להם כלי נשק ארוכים, אבל כן יתנו להם אקדחים לצרכי שיטור. רק לי זה נשמע כמו רעיון רע חדש לאוסף הרעיונות הגרועים? יש פה פתח די מתבקש לשחיתות וניצול האוכלוסיה ע״י ה״שליט״ של כל קנטון. זה גורר גם שחיתות אפשרית של יחסי תן/קח בין הפוליטיקאים הישראלים לבין שלל מדינות הפשע הקטנות וצמיחה של קשרי פשע מאורגן בין פוליטיקאים ישראלים לבין הפשע המאורגן בעזה (הברחות סמים, כסף, human traficking, הברחות נשק ומה לא) וגם פוטנציאל ל-In fighting בין ה״משפחות״/Factions שישראל משתתפת בו על פי המוזה ועל פי הצורך. מודל הבנוי על טהרת ה״מה שיקרה בעזה ישאר בעזה״. ישאר בעזה? לא סביר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |