בתשובה לשוקי שמאל, 06/11/23 20:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מתרשם מהשיר גם ברמה הפואטית. במונחי תלמידי בית ספר, הוא מורח. לטעמי הוא משתפר בהרבה עם קצת עריכה, ובכלל ויתור על פורמט השירה: _____ אתם ואנחנו הרוטב על מעדני המערב. כדי שהבייבי-הרינג יהיה ענוג יותר, אתם ואנחנו חייבים להתבהם על הדם. שני גזעים של כלבים שאולפו להרוג. _____ עכשיו, אם יורשה לי, זה כבר לא רע אמנותית, למרות שכמוך אני לא מבין את ההנמקה הפוליטית-אידיאולוגית לטענה שבו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן החצי הראשון של השיר זועק מפירוט יתר ו-TMI. אבל, אולי זה נועד לאזן את אורך החצי השני שכולו אמת מארץ, ללא הגזמה או שורה מיותרת. הרי אי אפשר לוותר על שורה כמו "להפֹך אנשים קשי-יום ונערות רכות לאֻמצות בָּשר". אולי מדובר בציניות, חדה כחרב, המלעיגה על תירוצים של אנשים שאיבדו את אנושיותם ותולים זאת בכל מיני בוקי סרוקי שאינם קשורים. צל רחוק של הגדרתה של חנה ארנדט את האזרח הנאצי מן השורה: הקהות המוסרית והחמקנות העיקשת מן הצורך לקחת אחריות על מעשיך שלך. בעולם המשלהב בילדיכם שנאת עולמים וחדוה מסוממת אלי מוות, גם השירה אינה צריכה לקמץ בשורות. אבן מקיר תזעק והשיר ישבר את שתיקת העומדים מן הצד. . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |