|
||||
|
||||
אני חושב שהממשלה אכן אף היא אשמה במה שקרה, ומדובר לא רק ב"אחריות מיניסטריאלית" אלא גם באשמה ישירה. אני מניח שרבים כאן ימהרו להסכים עמי, אבל אולי יסכימו פחות לאחר שיעמדו על כוונתי. מה שגרם לי לגבש דעה כזאת הוא דווקא הסיפור המזכה (שהוא כנראה אמיתי) לכאורה את הממשלה לפיו כל ראשי הביטחון מסרו לממשלה הערכה לפיה החמס מורתע ולא יעז לתקוף. בניגוד למקובל, אני איני חושב שתפקידו של המודיעין הוא למסור הערכות לגבי כוונותיו של האויב. כשמדובר בהערכה איני חושב שהערכתם טובה יותר מהערכה שלי או של כל אחד אחר, ואפילו כשיש בידם ידיעות על כוונה כמו הידיעה שהביא מרואן אשראף או המלך חוסיין ערב מלחמת יום כיפורים, אולי יש במידע הזה חשיבות כשרוצים להכות מכה מקדימה, אך ככל שהדבר נוגע למערך ההגנה והעירנות אל מול האויב, אין למידע הזה חשיבות, ויש להיערך להגנה מול פני האויב רק על סמך סדר הכוחות, ההיערכות, והיכולות שלו. לכן כשהממשלה שמעה את הערכת "החמס מורתע", היה עליה להשיב שההערכה הזאת לא מעניינת, ועל הצבא להיערך להגנה על סמך מה שהוא רואה מולו ולא על סמך הערכת כוונות האויב. השאלה שהיו צריכים לשאול את ראשי הצבא היא האם הם ערוכים להגנה במקרה של התקפת פתע בנתונים הקיימים, בהנחה שההערכה שלהם שגוייה. ודווקא העובדה שנציגי הממשלה חוזרים ומספרים את הסיפור הזה להגנתם, מוכיחה שהם חזרו על שגיאת מלחמת יום הכיפורים בייחסם חשיבות להערכה הזאת, ובחשבם שבגללה אפשר להפחית את העירנות. ולאחר שאמרתי זאת, אני חושב שצריך להיות מובן מאליו שהאשמה העקרית מוטלת על כתפי הצבא ואמ"ן וכן השב"כ, וראשיהם אכן כבר הודו בכך. הם עצמם צריכים להכיר באי יכולתם "להעריך", ולהמעיט עד כמה שאפשר בעיסוק בכך. לא בזירה שלהם המקום לעסוק בניהול סיכונים, כפי שעושים, בזירות אחרות. ועכשיו אני מגיע אל העיקר. כיוון שהפתעות, הקשורות תמיד באיזה מחדל היו, וחייבים להניח שגם יהיו, האם אחרי מה שראינו אנו יכולים להיות ערוכים אל מול פני האויב כמו שצריך כל הזמן 365 ימים בשנה? דעתי היא שהמאורעות האחרונים מאירים את העניין החשוב ביותר. אסור להשאיר את רצועת עזה בידי אחרים. צבאנו צריך להיות שם אחראי לביטחון לתמיד. סביר מאד שלו היינו ממשים כל מיני תכניות נסיגה ביו"ש היינו חווים חוויה דומה לזו שחווינו בדרום גם במרכז, ואולי אף לא היינו יכולים לקום ממנה. ולא תעזור ההתנפלות שאחווה אחרי שאומר את המשפט הבא: "לא ביבי. כן ביבי" זה בכלל לא העניין. המחדל העיקרי שהביא לאסון היה הנסיגה מרצועת עזה בהסכמי אוסלו. כל מי שתמך בכך וגם בהתנתקות שהשלימה את המחדל, צריך לעשות חשבון נפש נוקב. |
|
||||
|
||||
ראוי להוסיף לרשימת האישים המופיעים בסרטון שקשרתי גם את מיודענו בני גנץ שאמר בזמן ההתנתקות עת כיהן כמפקד זרוע היבשה בצהל, שהיא תביא ליציבות גם בגזרות אחרות וגם את העיתונאי ארי שביט שהצדיק את ההתנתקות במילים: "הנסיגה החד צדדית של ישראל מלבנון לימדה את כל מי שלא הבין זאת קודם לכן מהי חשיבותו של גבול מוכר לביטחון ישראל. מאז שנת 2000 הוכח בגבול לבנון מה כוחה של החומה הבלתי נראית של לגיטימיות בינלאומית. החומה הבלתי נראית הזאת היא אשר מגינה היום על צפון ישראל. החומה הבלתי נראית היא אשר מונעת אפילו מארגון טרור כמו החיזבאללה לירות את אלפי הקטיושות ארוכות הטווח שברשותי לתוך תחומה הריבוני של ישראל" ("הארץ" 24-6-05 ) |
|
||||
|
||||
טעות בידך. המחדל האמיתי היה הקמת מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
מרבים להשוות בין האירועים הנוראים שקרו בדרום ובין אירועי השואה והפוגרומים בגולה. ובכל זאת יש הבדל אחד שהוא מאד משמעותי בעיני. למרות שנתפסנו עם המכנסיים למטה עם אוסף של מחדלים קשים, בסופו של דבר החמס השאיר אצלנו, כפי שדיווח דובר צהל, 1000 מתים. בעיני זה הבדל חשוב. |
|
||||
|
||||
מה שניסיתי להגיד שאם רוצים לחפש את האשמה בעבר הרחוק, הנקודה אליה מתייחסים היא בעיני המתבונן. הנה דוגמא: אם כל חטאת לא היתה ההתנתקות אלא מפעל ההתנחלויות המפואר, ובפרט גוש קטיף. בלי המשוגעים ההם לא היה שום צורך בהתנתקות שהסיבה העיקרית לה היתה המשאבים שנדרשו כדי להגן על אותם חלוצים בוני הארץ, אלא שפוליטית לא היה ניתן ל"גרש" את המסכנים מבתיהם (תמורת הון תועפות שעלה פי עשרות מונים ממה שהם השקיעו שם, כמובן) בלי להוציא גם את צה"ל. אתה, כמובן, חושב אחרת וברור שלא נסכים גם על זה, אבל זה לא נושא הויכוח. למעשה גם בלי מרד בר-כוכבא כנראה היינו במקום הרבה יותר טוב, ואולי כדאי שערוץ 14 יתייחס גם אליו. ואגב, אותם 1000 מחבלים הם רק חלק קטן מהמחיר שהחמאס משלם וישלם - וכמובן בצדק רב - ואני מסכים שיש הבדל עצום מהשואה. אלא שבצוק העתים חזרתי לקרוא את "בעיר ההרגה" שמעביר צמרמורת כאילו נכתב ב 8/10/23 והופתעתי לגלות (שוב, מן הסתם) שנהרגו באותן פרעות 45 אנשים שהם קצת יותר מ 3% מהפוגרום המודרני. |
|
||||
|
||||
את הפיסקה השנייה לא הבנתי. האם אתה מתכוון שללא גוש קטיף לא היה צריך להחזיק שם צבא? נו, אז היינו בדיוק במצב של היום, וההפתעה הייתה מגיעה מתי שהוא. בקיצור לא הבנתי. או שאולי אתה אומר שאפשר היה להחזיק שם את הצבא כדי שיגן על עוטף עזה, ובעצם על כולנו ללא גוש קטיף. אם לכך התכוונת הסברתי גם באחת מתגובותי האחרונות, וגם כמה פעמים קודם לכן, שלדעתי אין היתכנות למנגנון כזה. ואני חוזר שוב על מה שאמרתי מספר פעמים המחדל העיקרי היה נסיגת אוסלו ולא ההתנתקות. בין אוסלו להתנתקות נוצר אכן מצב שבו היה קשה להגן גם על גוש קטיף וגם על יישובי עוטף עזה. ההתנתקות, כמובן, הרעה את המצב עוד יותר. |
|
||||
|
||||
ולעומת זאת בפרעות ת"ח ות"ט נהרגו אלפים רבים, אם כי לא בארוע חד-פעמי אלא לאורך זמן. מה טוב יותר מלפתוח את השנה החדשה לספירתם בקריאה של פרק מהנה בתולדות עמנו? גזרות ת"ח ת"ט [ויקיפדיה]. תקציר מנהלים: "מוערך שנהרגו בין 40,000 ל-50,000 יהודים בסך הכול, שנטבחו בידי הקוזאקים, הרוסים, השוודים, בעלי-בריתם, וגם בידי הפולנים" (הדגשה שלי. וזה עוד לפני שהאומה החביבה הזאת התאסלמה לדעת). |
|
||||
|
||||
יש להוסיף לרשימה את פרעות תרפ''ד לאוסף הפרעות עם הערת הזהרה שהפעם לראשונה בתולדות האומה הטבוחה, הנפרעים נפרעים מהפורעים. יש כאן את הגשמת הציונות במובן הטהור של הכוונה הרעיונית שלה שהתחילו את הסופות המופרעות בנגב - כאז כיום. המסקנות לדעתי מהגשמה זאת עוד תחלחל בדעתם של הצעירים ובעקבותיהם את החברה הישראלית ותשנה אותה. |
|
||||
|
||||
לפי הערך, השוודים לא הרגו יהודים בעצמם ודווקא תמכו בעיקרון ביהודים. אבל פלישתם חוללה בסופו של דבר רעב ומהומות, וכן התנגדות לזרים. (ובערך באותה תקופה השוודים הספיקו אפילו להקים אפילו שתי מושבות מעבר לים. בושה!) |
|
||||
|
||||
במקרה הנוכחי אני מסכים איתך שהקשר בין אירועי 7 באוקטובר לבין כן ביבי לא ביבי קטן, כי לדעתי התזמון של ההתקפה נקבע על ידי האיראנים, והכשלון שלנו במניעתה הוא בראש ובראשונה של ראש אמ"ן, הרמטכ"ל ושר הבטחון. כמובן שראש הממשלה נושא באחריות אדמיניסטרטיבית, אבל הוא גם זה שגידל את החמאס ככוח נגד לפתח ולרש"פ לאורך שנים. מי שמאשים את אוסלו וההתנתקות צריך להאשים את נתניהו כפליים. האחריות שלו להתעצמות החמאס היא ישירה. זו היתה האסטרטגיה שלו במוצהר. |
|
||||
|
||||
לעניין "גידול החמס" על ידי נתניהו איני מסכים אתך, והסברתי זאת, אני חושב, בפירוט, בתגובה 763168 . אשמתו הגדולה של נתניהו היא הצבעתו עבור ההתנתקות, כשהוא ללא ספק מעריך שניתן איך שהוא לקיים את הביטחון כשרצועת עזה לא בידינו. אני חושב שהיה בכוחו לטרפד את המהלך הזה לו רצה. אבל כשאני חושב על כך היום אני מתחיל להבין מדוע עשה זאת. כמעט ולא הייתה לו ברירה. ברור שאחרים שקבלו בהתלהבות הן את נסיגת אוסלו, שבעיני הייתה הבעייתית יותר מבחינה ביטחונית, והן את ההתנתקות היו אשמים יותר. |
|
||||
|
||||
נתניהו בסרטון תעמולה של הליכוד מ 2009 """ קרה כאן נס, והילדים שהראו לי את הרסיסים לא נפגעו. אבל אנחנו לא יכולים לסמוך על ניסים. אנחנו צריכים פעולה. פעולה שתסיר את האיום. יש רק פעולה אחת שתעשה את זה וזה למוטט את שלטון החמאס בעזה... אני התרעתי בפני זה שיעופו טילים מעזה לאשקלון. ציפי לבני וקדימה גיכחו. הם ביטלו את האיומים האלה, אמרו שאנחנו רואי שחורות.. ולא רק שהם לא ראו את הסכנה. כשהיא התעוררה הם גילו חולשה מולה. הם הבליגו, הם עשו תהדיה, הם נתנו לחמאס להתחמש עם עוד ועוד טילים. ולבסוף כשכבר יצאו לפעולה, וצה"ל עשה עבודה יוצאת מן הכלל - ציפי לבני וממשלת קדימה עצרו את צה"ל לפני השלמת המלאכה. אז אני רוצה להגיד כאן ועכשיו. אנחנו לא נעצור את צה"ל. אנחנו נשלים את המלאכה. אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של החמאס. אנחנו נחזיר את הבטחון לתושבי אשקלון, לתושבי אשדוד, לתושבי שדרות... אז אני רוצה להגיד לאותה אמא ולכל האמהות בישראל. ועוד איך אנחנו נעשה. אנחנו נעשה את מה שהיה צריך לעשות מזמן וקדימה לא עשתה. אנחנו נמוטט את שלטון החמאס. """ |
|
||||
|
||||
בישראל לא שופטים פוליטיקאים על פי מה שהם עושים אלא רק על פי מה שהם אומרים. אם מישהו מדבר קפיטליזם ועושה סוציאליזם הוא קפיטליסט. אם מישהו מדבר תורה ועושה גניבה הוא צדיק. אם מישהו מדבר שלום ועושה מלחמה הוא איש שלום. אם מישהו (כמו ביבי, למשל) מדבר ביטחון ועושה אירגון טירור מדושן במשאבים, הוא ביטחוניסט. |
|
||||
|
||||
דוגמה קטנה לאיך ממשלת לא-ביבי היתה מתיחסת למצב שבועיים לפני ה-7 באוקטובר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |