|
||||
|
||||
מדיניות, או שמא קונספצית ה"צבא קטן וחכם", קיימת לפחות עשרים שנה. ההוגה שלה היה ככל הנראה אהוד ברק כרמטכ"ל, ושותפים לה כל הרמטכ"לים ושרי הבטחון (וראשי הממשלה, שאצלם האחריות תמיד) מאז. גנץ ואייזנקוט כלולים כמובן. מסימני מדיניות צבא קטן וחכם: קיצור השירות הסדיר, הירידה בימי המילואים והפניית התקציבים ותשומת הלב לרכש מטוסים וצוללות (אמרתי צוללות) ולהעצמת יכולות הסייבר על חשבון השריון, למשל. צבא קטן וחכם, אמר בריק כל העת, לא יוכל להתמודד בשלוש חזיתות ויותר. אמנם גם בריק לא דמיין את החמאס דווקא כמי שינצל את החסרונות של צבא קטן וחכם, התרחישים שהוא הציע הציבו את החיזבאללה בתפקיד הזה. אבל מה שהחמאס עשה הוא די במדויק מה שבריק הציג שחיזבאללה יעשה. לפני כמה חודשים קיבלנו התראה מבהילה על רמת הכוננות של צה"ל. אותו מצרי שחדר והרג את צמד השומרים על הגדר. אף אחד, ואני כולל את עצמי, לא שם לב לכתובת שעל הקיר. בריק המשיך לצעוק לחרשים. חוסר הרצון בעימות מלא עם חיזבאללה, לא רק בממשלה הקודמת אלא בעשור האחרון לפחות, יתכן שנבע מהמודעות למגבלותיו של הצבא הקטן והחכם, שאינו ערוך להתמודדות בשלוש חזיתות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |