בתשובה לאביב, 23/10/23 8:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם יש אמת בידיעה הזאת ייתכן שחוק הנבצרות מכה בנו מוקדם מהצפוי, ואנחנו נהיה תקועים עם ראש ממשלה לא מתפקד בעיצומה של מלחמה, אולי אפילו מלחמה רב-חזיתית. בשעתו היה לי רעיון לשלט שאחרי שינוי קל (מעבר מזמן עתיד לעבר) אומר: חוק הניבצרות הניב צרות". כעת טמקא מדבר על סימנים ראשונים לבקיעים בחומת האחדות הקואליציונית סביב נתניהו, אבל אם יהיה לזה אפקט כלשהו זה יקרה רק לאחר סיום המלחמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"קטאר הופכת לגורם חיוני ובעל עניין בהקלה על פתרונות הומניטריים" -- ראש המל״ל צחי הנגבי לתאר את המצב כממשלה לא מתפקדת זה תאור אופטימי ונאיבי מידי של המציאות. הממשלה הזאת היא הסוג המושחת ביותר של ממשלה שאפשר להעלות על הדעת - ממשלה שמוצאת שותפים לשיג ושיח עם המיץ של הזבל שהמין האנושי מצליח ליצר. מחברי אירגוני פשיעה בזירה המקומית, אל אירגוני פשע בינלאומיים ועד ליחסי תן/קח עם אירגוני טירור (כמו החמאס) ודיקטטורים מליארדרים מושחתים של המזרח התיכון (שידוע לכולם שהם בוחשים באיזור ע״י מימון קבוצות של אירגוני טירור כשיטת עבודה. לא רק החמאס ולא רק בקשר אלינו). אפילו בלי שום קשר לפלסטניאים, ישראל היא מדינה שמאבדת את המצפן המוסרי שלה והיא מאבדת את הנשמה שלה. מדינה שמנסה להפוך להיות עוד מדינה מחורבנת אחת לאוסף המדינות המחורבנות שלא חסר מהן במזרח התיכון. זה אולי עדיין לא המסמר האחרון בארון הקבורה של הציונות, אבל אני חושב שמפלגת הליכוד כבר הספיקה למרוח שכבה שניה של לכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שקטאר היאר השחקן העיקרי בקשר לשחרור החטופים, זה לא הזמן (אופס!) לעשות איתה את החשבונות האלה. אבל מסתבר שאורית סטרוק ונפתלי בנט חושבים בערך כמוך בעניין זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכפת לי מי בעמדתי ומי לא. העמדה הזאת של ״אבל קטאר אולי תצליח לספק לי את הדבר שאני רוצה, אז נסתום את האף" זה בדיוק אותו הסנטימנט של התן/קח עם החמאס והזרמת הדולרים לאירגון טירור תמורת שקט שהביא אותנו (ואת החטופים) למקום בו הם ואנחנו נמצאים. סידרה בהמשכים של עסקאות-שטן שמדרדרת אותנו עוד מדור ועוד מדור אל התחתית. עם שמכור לסיפוקים מידיים בטווח קצר ולעזאזל עם ההשלכות. זה כבר לא דילמת קרונית ובחירת הרע במיעוטו - זה כבר יותר דומה למהמר כפייתי שממשיך וממשיך בדרך למטה כי הוא מרגיש מושקע אחרי הפסדי העבר והוא פועל מתוך תקווה בלתי מבוססת שהנה הפעם יהיה לו מזל. למען החטופים צריך לפעול או בעורמה או בכוח או בהשלמה (ואבל). המשא ומתן הזה עם האיסלמו-נאצים האלה של החמאס (אם הוא נעשה כדי להגיע לעוד הסכם כניעה) הוא לא פחות מאשר חולני ופתולוגיה ישראלית שאני לא מצליח להבין. זה כבר אפילו לא עניין של השקפות פוליטיות או שמאל/ימין. לפעמים נראה לי שלעם ישראל חסר איזה רכיב בקופסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסוגל, בקושי, להבין טהרנות מוסרית לפיה בשום פנים ואופן לא מנהלים מו"מ עם השטן, אבל העמדה שלי היא בקצה ההפוך: מול השטן אתה עושה את כל מה שאתה יכול לעשות בשירות האינטרסים שלך1. כשאותם "סיפוקים מידיים" הם החזרת תינוקות, ילדים ואמהות לבתיהם אני מוכן לא רק לסתום את האף אלא גם שיקצצו לי אותו (טוב, במקרה שלי זה יהיה רק שיפור, אבל הנקודה ברורה). אגב, באופן די מפתיע, דווקא לגבי הקשישים אני פחות אמפטי כלומר בעיני הם לא באותה עדיפות. אני מניח שלו הייתי גר בעוטף הייתי חושב אחרת, אבל כל זה בטח לא מעניין במיוחד. מצידי, אחרי סיום המו"מ אפשר להפציץ את איצטדיון דוחא, ובעצם עדיף את איצטדיון דוחא כי מי יודע אם לא מצטרך לנהל מו"מ עם שטן זה או אחר גם בעתיד, ולא כדאי להשאיר רושם רע. ________ 1- {בפעם השניה היום אני נזכר ומזכיר את ימי בי"ס התיכון שלי:} ומי עומד שם לצידי אם לא דניאל ובסטר בכבודו ובעצמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהעמדה שלי מיצגת זה לא טהרנות מוסרית. נהפוכו. זה פרגמטיזם. דווקא העמדה שלך היא זאת שנותנת לטהרנות מוסרית להכתיב את מה שראוי לעשות (סנטימנט ה״לא מפקירים תינוקות, ילדים ואמהות״ ולעזאזל זוטות כמו המחיר ושיקולי ביטחון). את האף שמקצצים לא מקצצים אישית לך אלא לאזרחים העתידיים שישלמו את המחיר על עסקאות השטן של היום. אז המוכנות הזאת להקרבה עצמית זאת אשליה. בדיוק כמו שהחטופים היום משלמים את מחיר עסקאות השטן של ״קצת שקט בעוטף״ שעזרו לחמאס להיות אירגון הטירור מדושן המשאבים והקשרים שהוא היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין אותך נכון, הפרגמטיזם שלך אומר בערך כך: שנים הסכמנו להסדרים זמניים עם השטן, ואחרי ששילמנו עליהם במחיר הנורא כבר לא יכול להיות ספק גם אצל מי שלא חשבו כמוני שצריך להסיק מכך את המסקנות לגבי כל עיסקה עתידית עימם. העמדה שלי אומרת: גם אם בדיעבד עשינו שגיאות לאורך כל הדרך, המסקנה איננה שעכשיו אנחנו נותנים למטוטלת עבור לצד השני ומסרבים לכל עיסקה חד-פעמית נוספת. נכון שאם מחיר העיסקה עלול לפגוע בבטחוננו בעתיד זה שיקול כבד משקל (מסיבה זאת התנגדתי לעיסקת שליט בזמנה, אם כי משום מה אפשר למצוא לזה רק רמז באייל), אבל חושבני שזה לא המצב כעת. אני מתנצל אם לא ניסחתי נכון את דעתך. מכל מקום אחרי שתתקן את מה שצריך אפרוש המפתיל הזה, ועימך הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי הטיעון אומר: ההשלכות של עסקה חד פעמים שתשחרר 220 חטופים הן חטיפתם של 440 חטופים עתידיים, ולכן, (אני משלים) מוסרית, עדיף לתת ל-220 ההרוגים האלה למות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והטיעון הנגדי אומר - הבעייה היא לא מוטיבציה אלא יכולת. כבר עכשיו יש לחמאס מוטיבציה לחטוף מאות אנשים, וזאת לפני העסקה שהצגת. המטרה של מדינת ישראל ומערכת הבטחון שלה היא שהוא לא יוכל לבצע זאת. מאחר ומדינת ישראל נכשלה בהגנה על האזרחים האלה, יש לה חובה לשחרר אותם גם במחיר גבוה. (אגב,אם סתם משחקים צינית במספרים - עסקה כזו לא יכולה להתקרב אפילו לתעריף של גלעד שליט, כי אין 220,000 אסירים בטחוניים. אז ממילא היא לא תעלה את ערכן העתידי של חטיפות כאלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(התגובה שלי היתה סקרסטית. אין לי שמץ של מושג מה נכון לעשות. אני מעריך את האנשים שמוכנים לקבל על עצמם את העול של לקבל החלטה כזאת בשמי. די ברור לי שמי שחושב שמדובר בהחלטה מובנית מאליו לא ראוי לקבל אותה בשמי. קשה לי לכתוב משהו חיובי על נתניהו, אבל בהקשר הזה אני כל כך שמח שבנט וליברמן לא יושבים בכסא שלו עכשיו) (התמורה לעסקה כזאת לא חייבת להסתיים באסירים בטחוניים, אני לא חושב שהחמאס יתנגד לקבל כסף או שווה ערך בנשק, בטון, ברזל, דלק, ציוד רפואי וכו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסף? הלואי, אבל זאת נשמעת לי פנטזיה מטורפת. בשביל מה ברא השי"ת את קטאר? נשק? לארגון שאתה מתכוון להרוס, להכחיד, להשמיד, להכריע, למוטט ולכתוש? ציוד רפואי הם מקבלים ממילא. נשאר דלק, שכנראה בא בחשבון למרות שהוא משמש את המאמץ המלחמתי. יצטרכו רק מראית עין כאילו הוא מגיע לצרכים הומניטריים, אבל דומני ששני הצדדים די טובים במשחק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא יודעים מה מציעים להם שם בדיונים בחדרי חדרים. אני מאוד בספק אם מדובר רק ב או אפילו בעיקר על שחרור אסירים. סביר להניח שמדובר גם על כסף, משאבים וכלי נשק. דברים שבאופן לגמרי מעשי יובילו לפגיעה נוספת בביטחון האישי של אזרחי ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתם ממעיטים מאד באתוס של שחרור אסירים בטחוניים. שחרור כזה ייתפס שם כנצחון גדול, בניגוד לאמצעים פרוזאיים כמו כסף ותרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחמאס יש מספיק חטופים כדי לסחוט את ישראל בשיטת הסלאמי. גם לקבל את ה״נצחון הגדול״ עליו אתה מדבר וגם להשאיר ברשותם חטופים רבים (אם לא את רובם) לאורך שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אף זאת: את האסירים, כך הבנתי, הם דורשים לשחרר לטהרן, שם יוכלו לארגן בבטחה את תקומתו של הארגון ולהתכונן לסבב הבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפליג בפנטזיות שהרבה ישראלים מפנטזים. לנסות לבצע עסקה שבה נקבל מספר גבוה ככל שניתן של חטופים בפעמה הראשונה. לשחרר את האסירים לאחר שהוזרק להם רעל שהורג אותם כעבור מספר ימים (נוסח הריצין של וולטר וויט). לאחר מכן להוציא להורג את היתר. ומעכשיו - אין יותר אסירים בטחוניים. תהליך הוצאה להורג מזורז לכל מחבל שנתפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ, לאשתי יש אותה פנטזיה. אבל הנהגת החמאס הוכיחה כבר שהיא לא טפשה. את הנקמה נצטרך להגיש בסגנון מזרח תיכוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רעל? קחו למשל, המצאה יוצאת מהכלל... יוזרק להם חומר מיוחד שפותח בנס ציונה (רצו לייצר חיסון לקורונה אבל משהו השתבש) שיגרום להם להכנס לקריז רצחני ולהרוג את כל מי שנמצא בסביבתם כשהם ישמעו את מילת הקוד באל ג'זירה - זאת, כידוע, הסיבה לכך שהערוץ לא נסגר בישראל. הכל נכתב מזמן ב"חסמבה במערות החמאס" שהסתיים, לאחר שוב החטופים ארצה, בכמה פצצות אטום זעירות מול חופי עזה וגל צונמי ממוקד מטרה שמטביע את המטרו העזתי על כל יושביו (הגיאומטריה המרחב-זמנית של הפיצוצים תגרום להתאבכות הורסת בכל שאר חופי הים התיכון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאפשר לפשט את פעולת החומר המיוחד - מספיק שיגרום להם לפתע לחשוב שכל מי שסביבם הוא יהודי. הקריז הרצחני יופיע מעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. אתה מתמנה בזאת לראש הפרויקט (כפוף לתקנון ולאישור משרה ויאיר)! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל הזה הזכיר לי את שלושלת הזקנים שיושבים על ספסל בזהו-זה ומנהלים את מלחמת המפרץ. יותר מעשור וחצי שלא ראיתי את זה. ישר רצתי לצפות. קלאסיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא ממעיטים רק שלפי התעריף שנקבע בעסקאות קודמות אין לישראל מספיק אסירים לשחרר, ולכן, אני מניח שהחמאס יעדף לקבל חלופות על פני להוריד את התעריף) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה כעת בטמקא שאיזה בכיר חמאס שמבקר ברוסיה (אצל החבר הטוב של ביבי, למי ששכח) מתנה שחרור חטופים בהפסקת אש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. הלבשנו אירגון טירור בחליפה ועניבה. כשהוא לוקח הפסקה קלה מלערוף לישראלים את הראש הוא גם שחקן עם דיפלומטים בזירה הבינלאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הטיעון שלי אומר ש: גם אם העולם האמיתי מאלץ את האדם הסביר לבצע עסקת שטן *נדירה* מתוך שיקולי ״הרע במיעוטו״, אם אנחנו מזהים אדם שקופץ על עסקאות כאלה בלי למצמץ כל שני וחמישי (כמו מדינת ישראל) אז כדאי לעצור את האדם הזה ולשאול אותו ״תגיד, אתה השתגעת?!״. הרושם שלי (לא חייבים להסכים, אבל בבקשה לא לשנות לי את הטיעון) הוא שמדינת ישראל *לא* מפעילה שיקולים סבירים של בחירה ברע במיעוטו אלא משתמשת בעיסקאות עם השטן כשיטת עבודה, בחוסר זהירות וכאסטרטגיה נבחרת. זה לא רק לא חכם - זה סכנת נפשות. באיזה שלב ומה עוד צריכים לעולל לנו לפני שנלמד לקח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שולל עסקאות כאלה באופן קטגורי או שולל רק את העסקה המסתמת? (למיטב הבנתי, ישראל ממש לא קופצת על עסקאות כאלה בלי למצמץ, העסקה של אברה מנגיסטו תקועה כבר כמה שנים, וגם לזאת של שליט לקח הרבה יותר מחודש, אפילו עסקת ג'יבריל לקחה יותר משבוע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צווים קטגורים, מוסר אבסולוטי וטהרנות מוסרית זה לא כוס הקפה שלי. כן, אני מניח שיש מקרים בהם עיסקת-שטן נדירה זה הרע במיעוטו. אבל המקרה פה הוא ספציפי והוא עבר מזמן את ה-thesholds של מבחני סבירות. לחמאס מאות חטופים ולישראל יש היסטוריה מבעיתה של תשלומים מאוד גבוהים בעבור איזו חצי גופה או אינפורמציה. כמו כן, בעניין החטופים ידו של החמאס על העליונה והוא יכול (וכנראה יפעל כך) לשחרר מספר מועט של חטופים בשיטת הפירורים בעד כל מה שישראל יכולה להציע. כמו כן, לעיסקה שכזאת יש קונטקסט מטריד והוא יחסי התן/קח המושחתים של *הממשלה הרשלנית הספציפית שעדיין מכהנת* עם אירגון הטירור שבידיו אותם חטופים. ממשלה שכבר הוכיחה שזה בסדר למכור את הביטחון האישי של אזרחי ישראל בתמורה לקצת שקט פוליטי. לא אלה האנשים שצריך לסמוך עליהם שישמרו על האינטרס הישראלי ועל ביטחון אזרחי ישראל. מי יודע מה הציניקנים המסוכנים הללו ימכרו מאחורי הקלעים לאלה שבאים לטבוח בנו. את הקשר החולה והמתמשך של תן/קח בין הפוליטיקאים הישראלים לבין אירגוני הטירור (שאימצו את הספורט החדש ״טבח ביהודי, צלם ותעלה פוסט ב-FB״) צריך לגנות ולנתק. הקשר החולני הזה הוא לא הרע במיעוטו בשום מובן. זו ספירלה של שחיתות שלטונית שמסכנת את הביטחון של אזרחי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, נראה לי שאני מסתכל לא נכון על כל הסיטואציה. אם אנו מעוניינים בפירוק החמאס, אין דבר הגיוני יותר מאשר לערב את הממשלה הנוכחית, אפילו יותר מבעבר, בניהול האירגון. למה שרק אנחנו נסבול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שצורם לי בתאור הזה הוא השימוש הזה בצמד המילים ״חד פעמית״. שה שורש העניין. האמנם רק פעם אחרונה ודי? שה בדיוק כמו הרמיה העצמית של המהמר הכפייתי, שהזכרתי קודם, שמרגיש כבר מושקע בהפסדיו ומבטיח לעצמו ״רק עוד הימור אחד״ או הנרקומן שבטוח שהוא יכול לעצור כשירצה, ככה זה גם הישראלים עם עסקאות-שטן (בעיני/לדעתי/דיסכליזמר מתבקש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ה״שה״ הזה שחוזר על עצמו הוא תוצאה של הקלדה על טלפון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהחד פעמיות מתייחס לזה שיותר ישראל לא תעשה עסקאות עם החמאס (בגלל שהחמאס לא יהיה קיים בעתיד?) ולא לזה שיותר ישראל לא תעשה עסקאות עם ארגוני טרור אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את החמאס ישראל של ביבי משמידה כל שני וחמישי מאז שנת 2009. דיבורים ובירבורים ריקים של אלה שעשו הכי הרבה כדי לחזק ולבסס את האירגון הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |