|
||||
|
||||
ישראל היא עם פחות כ-2000 איש ועוד כמה מאות אלפי פליטים, אבל למעשה שום קונספציה לא השתנתה ולא למדנו שומדבר על החמאס שלא ידענו קודם. והנה לפתע יש כנראה רוב גדול לצורך למוטט את שלטון החמאס גם אם זה יעלה במאות קרבנות. כאמור שינוי "פתרון" מהותי מבלי שאף נתון השתנה. בניגוד לאחרים כאן איני פוסל את מדיניות ההכלה. יתכן שהיה צורך לנסות אותה, מפני שאי אפשר להלחם עם כולם כל הזמן. ההבנה שישראל הגיעה אליה לפני זמן רב שאין לה את היכולת לפתור את הבעיות הפלשתיניות ולשנות את המצב והעמדות שם באופן מהותי, מחייב צורה כזו או אחרת של התנתקות. העובדה היא שגם עכשיו חושבים על פיתרון של עוד יותר התנתקות (ראו המאמר של רון בן ישי ב-ynet). מה שלא הובן הוא שלישראל חייבת להיות זכות ווטו על אופי השלטון של הפלשתינאים. היא חייבת לממש את האופציה שלה לפסול/להפיל שלטון פלשתיני שאינו קביל עליה, גם כאשר יש לדבר מחיר. הטעות שישראל לא הפילה את החמאס בכל אחת מכמה וכמה ההזדמנויות שהיו לה, נבעה מרקע פוליטי. הקיום הפוליטי של המנוול וממשלת ה-64 תלוי במתנחלים ותומכיהם. דבר זה לא אפשר בירור וקיום יחסים פרודוקטיביים עם הרשות הפלשתינית. המנוול לא יכל להרשות לעצמו צעדים שיחשבו הליכה לקראת הרשות וזו לא הקלה על המצב בהתנהגותה הכפולה. מכאן הגיע רעיון העיוואים של החמאס כמשקל נגד לרשות. בנסיבות אלו, גם כמי שמתעב את הימין וגם כמי שחושב שצה"ל הוא משענת קנה רצוץ בגלל מיני רקבונות בשלדתו, איני רואה שום תחליף לכניסה קרקעית לרצועה והפלת שלטון החמאס. גם אם זה לא יפתור דבר, לפחות תהיה הקביעה שישראל לא תסבול בין הים לנהר, שלטון שעויין אותה ומתנכל לה באופן צבאי. במידה והמהלך לא יצליח, יהיה צורך ברפורמה צבאית מקיפה. שכן קיומנו כאן הוא על חרבנו וחרב זו אינה יכולה להיות קהה. |
|
||||
|
||||
למה שקרה יש השלכות אפילו אם ''שום קונספציה לא השתנתה'' (אני לא מסכים, אבל נניח לרגע). לכל הפחות מעתה אין אפשרות להמשיך לקיים ישובים בקרבת הרצועה (שער הנגב, אשכול, שדרות, אופקים, נתיבות...) מבלי איזשהו שינוי דרמתי מהסוג של ''חיסול החמאס''. |
|
||||
|
||||
אז מה, הולכים לפנות את מטולה,ק"ש ושדרות? אלו דיבורים בטלים. אפאחד לא מחזיק מישהו בניגוד לרצונו על הגבול. תמיד יש אנשים שחשבונם מורה להם שזה כדאי להם. |
|
||||
|
||||
כבר פינו את מטולה, ק''ש ושדרות. השאלה עכשיו היא אם יחזרו לשם. |
|
||||
|
||||
האם יש לכך תקדים במלחמות עבר (פינוי/סגירת ישובים כדי למנוע פגיעה באזרחים) או שזו אופנה חדשה? |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר פינוי בהיקף הזה, וזה גם עומד בניגוד חריף לאתוס הישראל והתו''ל הצה''לי שאני מכיר. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי אתה צודק, אבל דומני שתוכניות לפינוי כזה היו אחד הלקחים מעופרת יצוקה או ממבצע אחר כלשהו. |
|
||||
|
||||
להיפך. פינוי ישובים הוא כל כך מקובל, שהבלגן שאתה רואה עכשיו הוא מה שקורה כאשר המערכת הישראלית מנסה לבצע משהו שתוכנן מראש. במלחמת המפרץ הראשונה היה ויכוח ציבורי לגבי המתפנים. עד סוף המלחמה (משהו כמו חודשיים אאל"ט) התקבל קונסנזוס שלהתפנות זה בסדר. ומכינים מראש תכניות לפינוי האוכלוסיה. קווי ה-4 וה-7 ק"מ זה לא רק לגבי ממ"דים אלא גם לגבי אלו הזכאים לפינוי ע"ח הממשלה במקרה הצורך. |
|
||||
|
||||
ביום כיפור פינו את מתיישבי הגולן, לא? https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART2/506/... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |