|
||||
|
||||
המילה קורבנות (ו' ראשונה בחולם ושניה שרוקה), נטבעה למעשה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ע"י המשפטן והקרימינולוג סטנלי כהן. זהו למעשה תרגום השם הכולל לתיאוריה שלמה "victimology - תורת הקורבן", ומכאן קורבנות. איני מודעת לגורמים שבגינם יצרה רווה גלבץ "התקרבנות", אך משמיעה ניתן להבין שההבדל המרכזי בין המושגים הוא שההתקרבנות היא אקטיבית בניגוד לקורבנות - הפסיבית. התורות הקרימינולוגיות המודרניות משתדלות להתייחס באופן שווה כמעט לעבירה, לעבריין ולקורבן. זאת מתוך הנחה שהעבריין והקורבן ניתנים לראייה בפסים מקבילים זה לזה. הבעיה העיקרית איתה מתמודדת הויקטימולוגיה עוסקת במקרים של עבירות פליליות. או אז, מופקע המקרה מהטיפול האזרחי ומועבר לטיפול מדיני, העבריין זוכה לטיפול או שיקום ואילו הקורבן למעשה "נופל בין הכסאות" ללא כל אפשרות להשפיע. או אז, הוא נתפס כפאסיבי. |
|
||||
|
||||
לפי זכרוני מלימודי לשון בתיכון, בניין התפעל הוא אחד משלושת הבניינים הסבילים בעיברית (פיעל, פועל והתפעל). כלומר ''התקרבנות'' היא גם פסיבית. |
|
||||
|
||||
התפעל הוא פועל חוזר. הסבילים הם: נפעל, פועל, הופעל. |
|
||||
|
||||
פיעל, פועל והתפעל הם הבניינים המקבלים דגש חזק ב-ע' הפועל. |
|
||||
|
||||
זכרונותי מלימודי הלשון בתיכון לא יעזרו כאן כהוא זה. השימוש במילה קורבנות ומשמעות המושג נלקחו, כפי שכבר ציינתי מתוך המונח victimology - תורת הקורבן, שזוהי תיאוריה ענפה ומתפתחת בקרימינולוגיה ולא מהטיות של עברית תקנית (הואיל וזהו מונח מתורגם). |
|
||||
|
||||
קורבנות היא לא על שום משקל, אלא על בניין, משום שהיא שם-עצם (מאותו בניין של ''חילוניות'', ''עיתונאות'' ו''חשבונאות'', נראה לי) ולא פועל. זה שמילה היא מתורגמת לא אומר שהיא לא בנויה לפי הכללים של השפה העברית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |