 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור שזאת לא הטיה מושלמת, וברור שגם הציניים שהגיעו למעלה לא יחשפו את הציניות שלהם וימשיכו להעמיד פני אידיאולוגים, אבל היא מספיק חזקה על מנת לייצר הבדל משמעותי בין דרך המחשבה של ההנהגה לזו של החיילים הזוטרים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דרך המחשבה בהכרח שונה גם באופן יותר פשוט. ההנהגה בהכרח רואה מגוון של דרכי פעולה אפשריות - גם אם הם משוכנעים אידיאולוגית ופרקטית לגרום את מירב הנזק, או כדברי האלוקרד את מירב דרמת הנזק, עדיין הם צריכים להתלבט מתי וכמה, כמה להשקיע עכשיו ובאיזה כיוון, וכמה כוחות לשמור לאחר כך. קשה לי לראות איך לא ייכנסו כאן שיקולים של הטווח הרחוק, וקשה לי לדמיין איך שיקולי שרידות הארגון לא נכנסים כאן. (כפי שאפשר לראות, כל תגובה כאן משכענת אותי ומזיזה אותי צד...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון לכל ארגון1 מי שלמעלה רואה את התמונה הגדולה ופחות מודע לפרטים. מה מיוחד להנהגת החמאס היא הברירה ה(לא כל כך)טבעית שמעלה את הרציונלים2 למעלה. 1 כמו גם התדירות של פסיכופטים בהנהגה יחסית לדרגים הנמוכים. 2 רציונלים במובן הרע של המילה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |