 |
מי שמפרש את הסיסמה ״חיסול החמאס״ במובן של מחיקת האירגון מעל פני האדמה ומראשם של האנשים, האכזבה שלו מהכישלון ידועה מראש.
יש לפגוע ביכולות המבצעיות של החמאס בעזה (פעולה צבאית) ולפעול כדי למנוע את שליטתו של החמאס בעזה בעתיד (וכאן נפתחת קופסת השרצים של הדיון על האופק המדיני).
לא נראה שהישראלים החליטו שצריך לעשות את אשר צריך לעשות. הסנטימנט והדמיון הישראלי עדיין קיים רק במישור האידאי/פנטסטי ולו שני מצבים דיסקרטיים: לשטח את עזה או צריך לא לעשות כלום כי סטינג שר פעם שהוא אף פעם לא ראה פתרון צבאי. ישראל לא מוכנה לקחת את האחריות על הנעשה בעזה על ידי הסדרי ביטחון שיפעלו בעזה בשיגרה. הישראלים בכלל לא חושבים או מוכנים להרהר בדברים כמו כיבוש הרצועה וגם ( מצד שני) לא על מאמץ בינלאומי, בהובלת ויוזמת ישראל, להעברת השליטה על עזה לידי הראשות הפלסטינאית. אין תוכנית סדורה או אופק מדיני. מפלגה שיכולה להיות לה בייס אלקטורלי מאוד רחב בישראל היא מפלגה ששמה יהיה ״קסמים עכשיו״.
בסבירות גבוהה (לדעתי) מה שאנחנו רואים היום זה בסה״כ עוד סבב וחלק מהסיפור הטראגי, המעגלי והמדמם של עזה. החמאס והאידיאולוגיה שלו שולטים בשני הצדדים. מדכא, אבל נראה לי שזה המצב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש