 |
בעיני, כהדיוט אני שוב מדגיש, זה מחדל מטורף של צה"ל בנוגע להצבה ושליטה בכוחות.
קח למשל את הקיבוצים נירעם ומפלסים, בהם כיתות הכוננות קיבלו (במזל ודי במקרה) התראה של דקות ספורות על הגעת המחבלים, והצליחו להדוף אותם למרות שהקיבוצים הספציפיים האלו היו מטרות סביבם החמאס בנה תוכניות מפורטות. למה לא היה תיאום מלא ושוטף בין כיתות הכוננות של כל הישובים לבין הפיקוד ועמדות התצפית של הצבא?
או קח את כל סיפורי הגבורה, הבאמת מדהימים ומפעימים, של אנשים בודדים שפשוט קפצו לשטח, הצילו ישראלים והרגו מחבלים רבים. אילו רק היו בכוננות כוחות תגובה מהירה מאורגנים של הצבא, הם מן הסתם היו משנים את התמונה לגמרי.
לכאורה זו רק חוכמה בדיעבד, אבל איני חושב כך. הצבא השקיע מאמצים רבים בהקמת תשתית של גילוי ותצפית - שתפקדה, ככל הנראה, כראוי. ההתקפה לא עברה מתחת לרדאר. רחוק מכך. אבל נראה כאילו איש בצבא לא שאל את השאלה הפשוטה, "אוקיי, אז זיהנו חדירה. מה עכשיו?". זה כבר מחדל, איוולת ורשלנות.
ליתר דיוק, הם נערכו אך ורק להגיב לתרחישים של חדירת מחבל עד חמישה, ולא נערכו בכלל לתרחיש מהסוג שהתממש. אני לא חושב שבמקרה זה, זו "חוכמה בדיעבד" לטעון שהיו צריכים להערך אליו גם ללא שום קשר להתראה מודיעינית ספציפית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש