|
||||
|
||||
חולק עליך מכל וכל. "החיפזון מן השטן" נראה לי המוטו שצריך להנחות כרגע. כדי שלא אותקף שוב, אומר מראש, אין בידי מידע ודאי לגבי אילוצי המשאבים והזמן. וכל מה שאני כותב הוא הערכה אישית, נעדרת בסיס עובדתי מוצק. לדעתי, עדיף להמשיך בסבלנות בריכוך החמאס מן האויר. למשל עד שהקף הריקוט יפחת. יש לנסות לשחוק/להתיש את כוחות החמאס מספרית מערכתית וגם נפשית. הכניסה הקרקעית לא צריכה להיות מאסיבית אלא זהירה ומבוקרת. יש כל מיני סיכונים שחייבים להיות מודעים אליהם: חוסר מיומנות בלוחמת שטח בנוי, דשדוש, כשלים וקריסה פנימית של מערכות צה"ל. למהלך איטי של כיבוש הרצועה יש הרבה מאד יתרונות לעומת מתקפת בזק all in. דווקא למתקפת בזק מאסיבית יש את כל החולשות המזמינות כישלון. לכן כתבתי שצה"ל כנראה מתכוון להיכנס בכוחות גדולים כבר בזמן הקרוב ולכן ליבי כבד ואני מודאג. כדי לא להאריך בדברים, לא אפרט את כל הסכנות בניסיון לשטוף את העיר עזה בכוחות (ע"ע אוקראינה). אסתפק בשתי דוגמאות: מתקפה מוגבלת בכוחות קטנים יחסית תאפשר במקביל החזקת כוחות גדולים מאד מול חזית לבנון, רמה"ג, יו"ש וערביי 48. המשך ההפצצות על עזה יאפשרו יצירת פסים רחבים של חורבות ברחובות העיר שיאפשרו הגנה טובה יותר על כוחות שיריון קטנים שיתפסו נקודות שליטה בתוך העיר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |