|
דעתי חצי הפוכה. למדינה יש מחוייבות מוסרית והסכמית לפעול לשחרור אזרחיה שנפלו בידי אוייב. כאשר מדובר בחיילים מצטרף כאן גם טיעון תועלתני מובהק. רוב החיילים אינם שהידים והידיעה שהמדינה תעשה הרבה מאד כדי לשחרר אותם מועילה מאד למוטיבציה שלהם. במקרה זה דין חיילות צריך להיות כדין נשים וילדים אזרחים. כמוכן, דוקא בגלל שחילופי השבויים/חטופים עם החמאס אינם סימטריים, אין להם אינטרס להחזיק הרבה שבויים וכל מיני חטופים בעייתיים. בכפוף לכך שמדובר במו"מ עם אנשים לא רציונליים, למו"מ איתם עשויים להיות תוצאות בלתי צפויות ואין סיבה לשקוע במרה שחורה ובפסימיות אינסופית. אני לא יודע אם זה קשור לטענות של בני משפחות החטופים שלא מוסרים להם "מידעים" או לא, אבל במו"מ כזה יש חשיבות קריטית לכך שישראל תדע בדיוק מה יש לחמאס בידיים, מפני שלשודדי הדרכים האלו יש נטייה להיזכר שיש להם במנהרות שלהם עוד משהו שלא סיפרו עליו.
|
|