בתשובה להאייל האלמוני, 10/10/23 23:37
ברסלר גזענות משיחית שנאה וכו' אפרטהייד נגד יהודים 762698
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 11/10/2023, 0:06
נכון כמעט כולנו לפעמים מתפרצים בכעס על קרובים לנו, כשאנחנו יודעים רציונלית שלא נכון לכעוס עליהם (או לפחות לא לבטא את הכעס, או לא כך)?

אז אני תוהה אם באופן אנלוגי, יכול להיות שאצל מישהו ליברלי בהכרתו, שיודע שהומואים זה סבבה, יכול להתפרץ רגע הומופובי, עד כדי ביטוי חיצוני. אני קצת מתקשה לדמיין את זה "מבפנים", ולא שמעתי ולא קראתי על תופעה כזו, שזה אומר משהו בהינתן שהיחסים בין להטבק"ים לחברה נטחנים ללא הרף ומכל הזוויות בתקשורת. אבל אני תוהה למה זה לא קיים, אם זה לא קיים - במה זה שונה מהכעס לעיל.

(עוד תהיה: יש כידוע המון מקרים של הורים שמרנים שמגלים שילדיהם הומואים, ובהתחלה הם מזדעזעים, ועם הזמן לומדים לקבל את נטייתם של הילדים. האם אפשר לומר שיש שלב שבו מתרחשת תופעה הפוכה מלעיל - ההורים בהכרתם המוסרית נשארו הומופובים, אבל רגשית כבר מאבדים את ההתנגדות?)
ברסלר גזענות משיחית שנאה וכו' אפרטהייד נגד יהודים 762702
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 11/10/2023, 0:32
לא נראה לי שזה משהו מיוחד לליברליזם, זה נכון לכל אידיאולוגיה (לא?). נראה לי שהרבה יותר קשה להיות צמחוני שרוצה לטעום שניצל, להיות יהודי דתי שרוצה לעשן בשבת, להיות מוסלמי שרוצה לשתות, להיות פטריוט שרוצה לתמוך במדינה אחרת, להיות שוביניסט שנתקל באשה חכמה ממנו, להיות שמרן שרואה את המציאות... הצורך להתמודד עם רגשות הומופובים מודחקים ולא מודעים שאולי יש לך נראה לי די קל.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות