 |
טוב, גם אני לא קראתי כל מלה בדו"ח. וברור שסטטיסטיקה זה יותר משעמם מלהפריח סיסמאות מצלצלות והצהרות כוללניות.
אבל זה לא הובא רק בתגובה אליך, אלא בקשר לכל הדיון פה, שהתחיל מהביטוי של רע עמית (זוכר אותו? בא, השפריץ כמה סיסמאות ונעלם) "טרור דו כיווני".
שוב ושוב ושוב- יש כיבוש, יש סבל, זה לא בסדר, צריך לפתור את זה. אבל אין "טרור דו כיווני". זאת סיסמה ריקה. והסטטיסטיקה המשעממת מוכיחה את זה.
ואח"כ, כשכבר הייתי בשוונג של לנפץ סיסמאות ריקות, התלבשתי גם על "תוחלת החיים הנמוכה" של הפלסטינים, שזרק פה לוגי גרסקו. ומתברר (שוב מתוך מספרים מפות וגרפים, מה לעשות) שזה פשוט לא נכון.
ודרך אגב, הידעת שבכל ועידה בינלאומית בנושאי זכויות אדם או מצוקה כלשהי, הפלסטינים משתלטים על מהלך הדיונים, משתמשים בהם כדי לתקוף את ישראל, ועושים רעש כאילו הם המקרה הכי נואש והכי חמור בעולם? זה רחוק מלהיות נכון. וזה גוזל את תשומת הלב והטיפול הבינלאומי מבעיות הרבה יותר חמורות משלהם. דוגמה גרוטסקית במיוחד לכך אפשר היה לראות בועידת דרבן. וזה חוזר על עצמו בכל מפגש דומה.
האפריקאים שחיים במדינות שבהן "שלושים ומשהו" זו לא סדרת TV אלא תוחלת החיים, הטיבטים שהולכים ומושמדים תחת המגף הסיני, ונציגי קבוצות רבות אחרות, יכולים "להודות" לפלסטינים שגוזלים מהם כל אפשרות להשמיע את קולם, ולזעוק לעזרה.
זהו. גמרתי להוריד מהלב.
|
 |