לזכרו של עידו רזון

יום ה', 3/8/2000, 16:45

הדבר האחרון שציפיתי לשמוע בטלפון היה שעידו נהרג.

הכרתי אותו וירטואלית במשך ארבע שנים, כשמדי פעם נפגשנו בפגישות אולטינט או אצלו בבית לעיתים רחוקות.

הוא תמיד היה הטיפוס המיוחד- אינטלקטואל שאין כמותו מצד אחד, ואדם משעשע להפליא מצד שני. מה שעושה את הכל עוד יותר עצוב. אנשים כמותו לא באים בקלות..

יהי זכרו ברוך.

(אני עדיין לא שלם עם הניסוח, אבל אחרי חצי שעה של מחיקות אני חייב להגיע לפשרה. קשה להביע רגשות במצב כזה..)

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות