|
||||
|
||||
גם אני לא. נותר רק לקוות שמלאך החבלה הזה יעשה מעשה גולדה. שיעביר את ימיו האחרונים בכתיבת זכרונות, עדויות בוועדות חקירה, והרהורים. |
|
||||
|
||||
אלא שאז אי אפשר היה להטיל את האשם במתנגדי השלטון, כך שהשאלות הגדולות התמקדו בעניין חלוקת האשמה בין הדרג המדיני לצבאי. כעת לא יכול להיות ויכוח בעניין תפקוד הצבא (ךפחות עד כה, ואפשר רק לקוות שזה לא מלמד על מה שצפוי בהמשך), והשאלה שתישאל היא מי אחראי לכך שהצבא נראה כמו שהוא נראה: הממשלה או המחאה. עוד ניחוש, בסבירות דומה לקודמת: הרצוג יעשה מעשה קציר ויכריז בממלכתיות ובהדר שכולנו אשמים. |
|
||||
|
||||
נ.ב. ואל תשכח מי מינה את הרצי. |
|
||||
|
||||
גם גולדה לא התפטרה אחרי מלחמת יום הכיפורים. אדרבה, היא עוד נבחרה לראשות הממשלה לאחריה. שילוב של לחץ ציבורי מסיבי עם מצב נפשי קשה גרמו לה לפרוש. מסוציופט כביבי אני לא מצפה שיפתח נקיפות מצפון, אבל אני כן מקווה שהפעם כן יצליחו למצוא את 5 הח"כים שהכי פחות חדלי-אישים ולהעיף את ממשלת האבדון הזו. |
|
||||
|
||||
אי אפשר להצליח למצוא 5 ח״כים בקואליציה שיעזו לבצע מהלך כזה. סיטואציה כזאת אפשרית רק בתסריט בו האופוזיציה מאוחדת תחת מאמץ בלתי מתפשר להפלת ממשלה. ברגע שגורמים באופוזיציה מרחרחים ומנהלים משא ומתן כדי להכנס לקואליציה בקונסטלציה כזו או אחרת, אז הכוח של חמשת ח״כים היפו שכאלה מתאייד (כי יש להם תחליף). אופוזיציה עלובה כמו שיש לנו שמרחרחת כל הזמן ״איך אפשר להכנס בפנים כדי למנוע ממשלת קיצוניים״ היא הדבר שנותן הכי הרבה כוח ודבק לממשלת הקיצוניים ומפוררת את כוחם של המתונים בקואליציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |