|
||||
|
||||
"ואזרחיה צריך להעיף מהשלטון (כן) ויפה שעה אחת קודם(לא). ושוב צודק לפיד ולא גנץ המתנדב לתפקיד המשיח. שמעתם את העלוב הזה עמית סגל מייצג ה"ימין השפוי" שלפתע פתאום, הבין שדוקא עכשיו חייבים אנשי מרכז ומתונים בממשלה. כלומר שרעיון משלת הימין על מלא הוא אסון. מה בדיוק אומרים גנץ ותומכיו לעשות בממשלה? להחזיק את הנר לפריק שואו סמוטריץ-אבג-אמסלם-אוחנה? להמשיך את המשחק המחורבן של המנוול: אני יודע מה לעשות, אבל אלו הלבנים לא נותנים לי ולכן תנו לי את קולכם, אתם אחיי השחורים. קודם כל עובדות יסוד: א.1. אין לשמאל איזה שפן טקטי או אסטרטגי, באמתחתו שאיתו הוא יכול לחלץ את ישראל מן הבור שבו שקעה בגלל מדיניות הימין ב-40 השנים האחרונות. ההצעה של השמאל היא מדיניות מתונה ושקולה במקום טירוף תאולוגי-גזעני. אבל השינוי שאמור להופיע בגלל שינוי הפרדיגמות לוקח שנים עד שהוא משפיע. ואת הנסיבות הוא כלל אינו יכול לשנות. א.2. המשגה שקרה במחדל 23 היה טקטי ולא קונספטואלי. העובדה שתתבהר למוח הישראלי בעתיד שמה שהם חזו בו היה מופע קסמים בו אוגדת עזה התפוגגה לאויר דק בהינף מילת הקסם הפתעה. אברמוביץ ואחרים רומזים לנו כי מה שקרה הוא שהכוחות הועברו ליו"ש. אבל זה עדיין לא עונה על השאלה איך כמה מאות אנשי חמאס הצליחו אפקטיבית לגרום לכוחות האוגדה שנותרו בגבול להיעלם. הרי זה לא, שבמשך שעות ארוכות צה"ל לא היה במקומות הנכונים. בפועל, במשך אותן שעות, צה"ל לא היה בשומקום ומי שנשא את נטל הלחימה היו רבש"צים וכיתות כוננות. בדרך כלשהי הצליח החמאס להביס את האוגדה. יעידו על כך גם "כיבוש" מפקדת האוגדה והמספר הגדול של חיילים וקצינים שבויים. הקשר בין המחדל הזה לבין הממשלה הנוכחית המטורללת אינו מיידי וסיבתי. אותו דבר בדיוק יכל לקרות לממשלת בנט או גנץ. ולכן האנלוגיה אינה 67 אלא 73. שום ניצחון מזהיר או בליץ קריג אינו מחכה בעתיד המיידי של צה"ל. ולכן אין שום טעם להכשיר את הממשלה המטורללת הזאת. אם המנוול ועמית סגל יודעים שלחבריהם המטורללים אין שום מטה קסם, יסבירו זאת למצביעיהם ויניחו למשענת הקנה הרצוץ של השמאל. אם השמאל רוצה אי פעם להחליף את מופע האימים מיסודו של המנוול, יתמוך בממשלה מבחוץ ויגבה ממנה את המחיר האלקטורלי לכשיכשר הזמן והבוחר. גנץ אינו אסטרטג גדול יותר מגלנט וגם אינו אויל קטן ממנו. אין שום תועלת בהחלפת גנרל דמה אחד במשנהו. צודק מי שכתב שאפאחד לא יכול לחזות/לתכנן את העתיד. אבל למעשה ניתוח האופציות העתידיות אינו מסובך כל כך. יש בסך הכול 2 אופציות: א. אם העתיד הוא מלחמה כוללת רב חזיתית, בין אם מדובר בתכנון מראש של אוייבינו הערבים ובין אם זה יקרה בגלל טעויות איסטרטגיות של ממשלת המוקיונים הזאת, ישראל הולכת לתקופה רעה מאד. יחד עם זאת אין כאן סכנה קיומית לטווח הקצר. גם הרכב מלא של הקואליציה האיראנית אינו יכול להציב על הלוח כוחות שיכריעו את צה"ל. לאחר שהכוחות יתישו עצמם, העתיד פתוח. בין אם לסטגנציה והתקפדות של היריבים (כמו ב-67) ובין אם למהפך מדיני שיביא לפריצת דרך חדשה בסכסוך הישראלי-פלשתינאי (כמו ב-73). ב. אם אוייבינו הערבים הם תואמי סמוטריץ-אבג והם לא רק נבלים אלא גם חמורים ואם ממשלת ישראל לא תגרום בטעות לאופציה א, ולאחר שלב של שפיכות דמים שיתיש ויכריח את חבורות המטורפים האלו להכיר במציאות, כל ה"מלחמה" הזו תתגלם למגה-פיגוע שבסופו הסמרטוט העומד בראש ממשלת העיואים הזאת יבעט ויגרר במדרגות של מו"מ לשחרור שבויים/אסורים. באף תסריט אני לא רואה את הרווח הצפוי לאופוזיציה מממשלת אחדות. לכל היותר גנץ ואייזנקוט יתפסו את מקומם בקבינט המלחמה. האם יש באמתחתם מטה קסם שאין בידי גלנט ודיכטר האוילים? ספק רב. לפעמים הדרך הפשוטה היא גם הדרך החכמה. ימשיכו הלבנים לשבת באופוזיציה, יגבו את המנוול מבחוץ ויתנו לשחורים למצות את מלאי פתרונות הקסם שלהם. אם עדיין ישאר משהו ממדינת ישראל, אולי יבוא תורם והם יקבלו הזדמנות לנסות את הדרך שלהם. |
|
||||
|
||||
נתניהו: "נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן. עזה תהפוך לעיי חורבות, נשמיד את יכולות חמאס" ראש הממשלה בנימין נתניהו לא התייחס לאפשרות של הפלת חמאס, אך קרא לתושבי עזה "לצאת משם עכשיו" ואיים: "צה"ל יפעיל מיד את כל עוצמתו" סליחה, קבלו תיקון המנוול היה אדם אינטלגנטי מאד. היום הוא סמרטוט רטוב שנגרר אחרי המטורפים שעל גבם חשב לרכב אל השלטון. במקום לבזבז את הזמן על מו"מ פוליטי עם התככן שעבר זמנו, לא מוטב לעשות כמעשה מנחם בגין ב-73: לא עת דיבורים עכשיו. אדוני רוה"מ דבר פחות ועשה יותר. |
|
||||
|
||||
יאפ. את החלאה הזה צריך להחרים ומכל billboard ברחבי הארץ צריכה להתנוסס הסיסמה שמדביקה את המחדל הזה לפרצוף המעצבן שלו. כי זה קודם כל שלו (המחדל וגם הפרצוף המעצבן). שני הדברים נכונים: אכן יש לצאת למלחמה, כי החמאס אכן הכריז מלחמה ואת הנהגת החמאס יש להפיל (זה היה נכון גם לפני שבוע). אצלנו - פושעי אוקטובר לדין. זה שאנשי האופוזיציה מזדחלים על ארבע כדי לנהל משא ומתן עם האפס הזה זה פשוט בושה לדמוקרטיה הישראלית ולא פחות מפרפורי הגסיסה האחרונים של שיטת המשטר הנהוגה בישראל. ארדואניזציה על מלא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |