 |
|
 |
||
|
||||
 |
באיזה הקשר - הגבלות הקורונה, או מה שהיה ביום כיפור? בשני המקרים היו נסיבות שונות עם סט שיקולים אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אותו דין (ושיקולים) לתפילה ולהפגנה בקורונה, ואותו דין ושיקולים (אחרים) לתפילה ולהפגנה ביום כיפור האחרון. או שתסביר לי למה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיקולים בקורונה: בריאות הציבור, דמוקרטיה ליברלית, חופש דת שיקולים ביום כיפור: דמוקרטיה ליברלית, הנכחת דת במרחב הציבורי, חופש דת (האחרון גבולי, וכנראה נמצא שם בגלל הבורות שלי בדת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הקשר. פס"ד קול העם (1953!) קבע שחופש הביטוי היא זכות עליונה, שרק סכנה ברורה ומיידית יכולה לדחות אותה. אני לא מכיר חקיקה או פסיקה שנותנים לחופש התפילה עליונות כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין. לתומי חשבתי שהחירויות הן לא allow-list מפורש, אלא שלכל אדם שמורה הזכות לעשות מה שבא לו, כולל להתארגן עם אחרים לעשות מה שבא להם, כל עוד הם לא פוגעים באחרים ואין סיבה טובה לאסור וכו' וגו'. כברירת מחדל, מה שלא אסור מותר. אני מבין את קול העם כמוסיף קומה נוספת: השלטון רצה להגביל את חופש הביטוי, ועל פניו היתה לו עילה; בית המשפט אמר לא, זו לא סיבה מספיק חזקה, חופש הביטוי חשוב מאוד וצריך סיבה ממש ממש חזקה לפגוע בו. אבל אני עוד בקומה הראשונה: אני לא טוען שיש "חופש תפילה" כזכות ספציפית ומסוימת, אלא כחלק מברירת המחדל של החופש. אולי לא צריך רק סיבות ממש ממש חזקות כדי לאסור תפילה, אבל צריך איזושהי סיבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |