 |
דומני שאתה מבלבל קצת בין ליברליזם לבין פוסט-מודרניזם, אם כי קל להבין מאיפה זה מגיע והציטטה המפורסמת של וולטייר נראית כתומכת בכך שזאת עמדת הליברלים הנאורים: "אינני מסכים עם מילה מדבריך, אך אלחם עד מוות על זכותך לומר אותם" אמר, אם כי לא ידוע לי שהוא מימש את ההבטחה.
אני, הקטן, ממקם את עצמי בצד הליברלי של הספקטרום, ובשום פנים ואופן אינני רואה את עצמי חייב לכבד את הערכים של אף אחד, ויש מיליארדי אנשים שאת ערכיהם אינני מכבד כלל ועיקר, ןלחלק מהם אני חש ממש ההיפך מכבוד. העיקרון הליברלי היחיד שמנחה אותי הוא עיקרון ההדדיות, כך שאהיה מוכן להלחם - אם כי לא עד מוות, במטותא - על זכותה של מאן דהיא להביע את דיעותיה רק בתנאי שהיא מוכנה להילחם באותה נחישות בזכות המקבילה שלי. נגזר מכאן, למשל, שמי שמעוניין למנוע ממסיונרים לפתות את ילדי הגן בסוכריות, או ממחב"תים להופיע בפני תלמידי תיכון בכסות של "מורשת ישראל סבתא" יזכה לתמיכתי, ושוולטייר יתהפך בקברו כמה שמתחשק לו.
את כל זה תמצת הוגה דעות מפורסם לכלל :יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו (עניין אחר הוא השאלה איך יושם הכלל הזה ביחסיו עם מילצ'ן ופאקר, אבל זה שיייך לאופרה אחרת).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש