|
||||
|
||||
הפניה לנח הררי אם מגדירים גם אידאולוגיות כדתות אז כפיה דתית מהווה פגיעה ברגשות הדתיים של הומניסטים ליברליים. ואני אעמיס על התגובה הזו עוד כמה הגיגים: עקרון ההדדיות1 הוא הבסיס לכל חברה אנושית בהיסטוריה ובפרהיסטוריה. ההדדיות טבועה בנו. תינוקות בגיל חודשים בודדים מחזירים חיוך חברתי, ובגיל 6-9 חודשים מוסרים חפץ בציפיה לקבל אותו חזרה. תחושת החוב (המוסרי או הכספי) היא תחושה לא נעימה ומעיקה. החוב קדם בהרבה למסחר ולכסף. פגיעה בהדדיות נתפסת כלא הגונה. חוש הצדק גורם לנו להתקומם. באור זה אפשר להסתכל על המחאה של הטייסים והרופאים. הם, שמסכנים את חייהם או קורעים את התחת מתוך תחושת שליחות כלפי הציבור ורואים קבוצה אחרת שפוגעת בהדדיות, מתקוממים. כבר מזמן קראתי למחאה "מחאת משלמי המסים". הציבור שמשלם את חובותיו המוסריים והכספיים למדינה מתקומם על חוסר הדדיות. דבר חשוב ביותר הוא שהדדיות צריכה להיות חשובה בעיני המקבל. בעוד שהציבור החרדי מכיר בערכם של שירותים רפואיים שהוא מקבל, הרופאים החילוניים אינם מכירים בערכם של התפילה ולימוד התורה עבורם וערך ההדדיות מופר. חשובה ככל שתהיה התפילה בעיני המתפלל, הוא יודע שהיא לא חשובה עבור החילונים, אבל מתעלם מכך כי זו אמת נצחית שהתפילה חשובה ולא מעניין אותו מה חושבים האחרים. נשאלת השאלה אם בכלל יכולה להתקיים הדדיות עם ציבורים דוגמטיים? ______ 1 norm of reciprocity [Wikipedia] לא קיים בויקי העברית, ולא בכדי. |
|
||||
|
||||
הדוגמא לגבי הדדויות ורופאים שגוייה לחלוטין. כל הרופאים ששמעתי בהפגנות חוזרים על כך שרופאים בכלל, והם בפרט, מחוייבים לעזור לכל אחד. לא משנה אם זה ערבי או יהודי או חילוני או חרדי. להיפך - מה שהם מתרעמים עליו הוא הפגיעה ברפואה והאפלייה החוקית שהמהפכה המשטרית עלולה לקדם. עתירת ההסתדרות הרפואית נגד עילת הסבירות """ עמדת הר"י היא שלא ניתן לקיים מערכת בריאות מקצועית, איכותית, שוויונית, שפועלת לטובת כלל הציבור, לבריאותו ולרווחתו, במשטר החסין מפני כל ביקורת על החלטותיו, כמו מינויים לא מקצועיים, פיטורים שרירותיים של אנשי מקצוע, אבדן עצמאות שיקול הדעת הרפואי, הסתרת מידע מהציבור או הפצת מידע שגוי """ |
|
||||
|
||||
לגבי העתירה, מצוין שם שהם מבקשים שהחוק יחריג את תחום הרפואה. אילו נימוקים יש למשיבה (המדינה) בעניין? הרי נושא הסבירות הוא יותר קשור למדיניות של תחומי חברה ודת ופחות רפואה ופרקטיקות מקצועיות. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה המדינה ענתה בנושא, אם בכלל. אני יודע שביטול עילת הסבירות חל גם על החלטות של שר הבריאות. במהלך כתיבת תגובה זו, נכנסתי לויקי לערך המתאים ומצאתי שם את המשפט הבא. עצוב. """ תפקיד שר הבריאות אינו, בדרך כלל, תפקיד מבוקש, בין השאר בשל הקושי למנות בו מינויים פוליטיים. משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שמנהלו הכללי מתמנה מתחום המקצוע הרלוונטי, רפואה. """ |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על כך שימנעו שירות ממישהו. דיברתי על כך שדווקא המקצוע הזה התארגן למחות. שחוש הצדק שלהם נפגע מספיק חזק. וזה רק בצד העניין המרכזי: שמה שהניע את האנשים לצאת לרחוב זו ההרגשה שדופקים אותם. וההרגשה שדופקים אותך היא כאשר ההדדיות מופרת. כשהחרדים והמתנחלים מקבלים תקציבים ומערכות חינוך שמנחילות את האידאולוגיות שלהם לילדיהם ושאר האזרחים סתם משלמים מסים והולכים לצבא בלי לקבל תקציבים והטבות מגזריות ההדדיות מופרת, וכשהדדיות מופרת אנשים מתעצבנים. ומי שמתעצבן הכי הרבה זו האליטה המשרתת- אלו שתורמים הכי הרבה למדינה. טייסים שמתנדבים למילואים, רופאים שעובדים במשמרות, הייטקיסטים שמשלמים טונה מסים. נכון שזה לא התחיל אתמול, אבל הממשלה הזו, שמשתינה על ציבור משלמי המיסים והמשרתים במילואים מהמקפצה, העלתה לפני השטח את הבעיות הכבדות שהיו מודחקות. לא רק שהאליטות המשרתות לא מקבלות את ההוקרה הציבורית בתמורה לשירות שלהן1 , כשהם מתעצבנים ומוחים הם גם מתוארים כבוגדים! ____________ 1 שים לב להבדל ברשימת מדליקי המשואות ביום העצמאות 2023 לעומת 2013. |
|
||||
|
||||
1 הערך לא קיים בעברית , אבל הוא לא קיים בעוד הרבה שפות. אבל שים לב לאילו שפות הוא כן הוא משתייך. בסין הקלאסית, הדדיות נובעת מ׳מערכות הדדיות׳ 1 שמבוססות על ׳חובות וזכויות׳ 2. בנצרות - המערב, ההתייחסות שונה והיא מבוססת על חרב הקיסר או חרב האפיפיור (דת או מדינה) ורק החזק שולט וזאת לפחות עד העת החדשה, שגם רעיונותיה שלה מבוססים על אותן עקרונות הכח. _________ 1 קיסר-נתין, אב-בן, אח בכור-אח צעיר, בעל -אישה, ידיד-ידיד. האחרון הוא היחס ההדדי הבולט והחריג. 2 זכותו של האחד היא חובתו של השני |
|
||||
|
||||
מבלי להזדקק להררי או להרחבות הגדרות הדת, אפשר פשוט להרחיב את מושגי הייסוד ואת תקנות הציבור כדי למנוע פגיעה ברגשות הציבור הכללי. |
|
||||
|
||||
רעיון נורא. אתה, מן הסתם, לא מודע למה שקורה בחוגי האקדמיה בארה"ב כתוצאה מהגישה הזאת, אבל זה באמת מגיע למקומות אבסורדיים. רק דוגמא אחת מתוך אלפים fti תמצא כאן אם יש לך מספיק זמןו פנוי וחשק. פגיעה ברגשות היא לא עניין מומלץ במיוחד, אבל כתוצא לוואי של פעילות שיש לה מטרה משל עצמה היא רע הכרחי, אחרת אפשר לזרוק את חופש הביטוי לפח כי כמעט כל מה שתגיד יפגע במישהו, וכשאתה נותן לגיטימיות לג'וקר הזה תהיה בטוח שכל מה שלא מוצא חן בעיני X יהפוך לפגיעה ברגשותיו ועליך לסכור את פיך, ודומני שוולטייר כבר התהפך דיו ולא נאה להוסיף לו עוד פעילות גופנית בהתחשב במצבו. "הציבור הכללי" הוא לא גוף סטטוטורי, וכל פישר יכול לטעון שהוא מייצג ציבור רחב. "צפרא טבא" אתה אומר לגב' זליבנסקי במדרגות, והיא פורצת בזעקות שבר ומגישה תביעה על פגיעה ברגשותיה כי היה לה בן דוד שטבע באמבטיה. |
|
||||
|
||||
בהתאמה לדבריך, דומני שפעם שמעתי מישהו מגדיר את אחד מעמודי הבסיס של הדמוקרטיה כ''הזכות להיפגע בכל רגע ממה שמישהו עשוי לומר''. |
|
||||
|
||||
יפה. וכמו שדאוקינס וחבריו נוהגים להגיב כשמישהו טוען שנפגע (בד"כ בענייני אמונה ודת): so what? פעח"ב: תגובה 87645 ואפשר להוסיף לרשימה שפוגעת ברגשותי גם את השפתיים המפוצצות בסיליקון וגם את המגדלים שצומחים על ראשי נשים ממגזר מסויים. עכשיו יבוא איזה חכמולוג ויציע להחיל אותו הגיון על צליינים שנעלבים כשיורקים לעברם, ועל כך אענה שהאלטרנטיבה להפסקת המנהג היהודי הנאה הזה היא היא לאפשר להם לירוק בחזרה, וזה דווקא יכול להיות חזיון משובב לב, מעין פיצוח גרעינים וירטואליים הדדי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |