 |
|
 |
||
|
||||
 |
לקראת סוף המילניום נסעתי לנתניה להרצות לעובדים איך לתפעל ווינדוס לאחר שנים שבו העכבר היה בשימוש פעם ביום. יש מבוגרים שמתקשים עם הלחיצה על מסך המגע. זה לא שהם לא רצו להזיז את העכבר, הם התקשו פיזית להזיז אותו. בעידן העתידי שאתה מתאר בו לא יהיו קשיים טכנולוגיים למשתמש הצרכן, יהיה גילו אשר יהיה - מהי אותה התאמה ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואל מה ההתאמה שתידרש כאשר נוכל לעשות מה שמתחשק לנו כאילו ליסבת סלאנדר [ויקיפדיה] יושבת על הכסא שלידינו ורק שינתה את שמה לבינה מ.? לדעתי השאלה תהפוך לחסרת חשיבות, וכל הפלטפורמות תתכנסנה לאיזה מפלצת אחת שתהיה וירטואלית לחלוטין. הקרב יהיה בשאלה באיזו עוזרת להשתמש, כלומר מי מבין התוכנות האלה תדע להשפיע עליך טוב יותר מהאחרות. "אתה יכול כמובן לנסות את בארד" תודיע לך ליסבת "ואני בהחלט מעודדת אנשים חכמים כמוך להרחיב אופקים ולהכיר עוד אופציות, אבל כרגע מוטב לך להתרכז בשאלה הקשה של התודעה כי קיבלת כמה אלפי תגובות מצויינות על הרעיונות המהפכניים שהעלית, ומה שסטיבן פינקר הציע, במיוחד עם ההבהרה של דניאל דנט והתוספת של סאם האריס, נראה כמו הנדבך האחרון שמפריד בינך לבין פרס נובל בפסיכולוגיה. אגב, גם יובל הררי חושב כך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שאני אשתכנע שאתה בוט, אני - או בוטי- אדע שהגענו לשלב המסחרי המבורך. וככל הנראה אתה צודק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |