בתשובה לשוקי שמאל, 28/09/23 14:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מבחינת המחאה, אסור לנפח את זה וגם רצוי לא להגדיר את זה "אלימות" (כי אם זה אלימות, אז גם צפירה בזמבורה מול חדר המלון של נתניהו היא אלימות). כמו ההתבטאות של שקמה בעניין השואה: 1. גינוי 2. להמנע מזה בעתיד 3. עוברים הלאה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני מעלה טענה שלא מדובר בתקלה מקרית אלא בסימפטום לעלייה על מסלול שגוי. האם לא רצוי להתרכז בסירוב לשת"פ עם מה שמנסים לכפות עלינו במקום למצוא עצמנו כל פעם מנסים להכריח את האוייב לפעול לפי הדרישות והתכניות שלנו? א. הורדת רמת המיסוי - סירוב לממן בכספי המסים שלנו את האג'נדה של הממשלה המנוגדת לכל מה שאנו מאמינים בו. ב. ביטול גיוס החובה - הפסקת הפקרת צעירינו למפקדים שבאיננו אינם ראויים לאמון ולפיקוד. לא עדיף בשלב זה לאפסן את המחאה לשעה שבה ינסו לחדש את דהירת ה-D9 ולא להמשיך להמר על משענת הקנה הרצוץ של הבג"ץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משוכנע שאתה צודק. """ מחאה היא מעשה המבטא ביקורת וחוסר הסכמה, לרוב באופן פומבי, מופגן ומתוקשר כדי להשיג כמה שיותר מודעות לנושא, במיוחד אם מדובר בפעולה המסבה עוול עבור כמות גדולה של אנשים """ אני לא חושב שהתאור "להכריח את האויב" רלוונטי למחאה נגד המהפכה המשפטית. יש למחאה כמה מטרות, למשל: - לגרום לקואליציה להסס/להתחרט - לתת גב ציבורי לגורמים באופוזיציה או מערכת המשפט - להכין את השטח לבחירות הבאות אני חושב שעומר כתב על זה תגובה הרבה יותר מפורטת: מדוע מחאה היא כלי אפקטיבי ומה היא משיגה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |