בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 24/09/23 7:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אריאל הרבה לכתוב על הסיטואציות איתן האגו הגברי הקיבוצניקי המחוספס מתקשה להתמודד- מ''הכנסי כבר לאוטו וניסע'' ועד ''ארול''. אני חושב ששיר כאב נמצא באותה קטגוריה. כבר בפתיחה אריאל ממסגר את הכאב שהוא מדבר עליו- ''תפסה לה'' הוא ביטוי שוביניסטי משהו, ומבטא איזשהו עלבון. ו''דווקא'' הדו משמעי. האגו של אריאל מרגיש שהכניסו לו אצבע בעין. לא רק שהיא עזבה אותו, אלא לטובת ערבי, ולא רק ערבי, אלא דווקא אחד שהוא הכיר. הוא מרגיש שהיא עשתה לו דווקא. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |